לירון פ. / חייל |
לשכב על הדשא,
לחוש את דקירותיו.
לנשום עמוק,
ולהביט בשמיים.
לשקוע במבט עמוק בכוכבים.
להתחיל לספור אותם.
כוכב אחד,
כוכב שני,
וכך הלאה...
אך השמיים גדולים,
והכוכבים אינם נגמרים...
לפתוח את העיתון,
לחוות את הכאב.
לנשום עמוק,
ולדפדף בין הדפים.
לקרוא את הכותרות,
הכאב לא נקלט.
כל כך הרבה חיילים...
חייל אחד,
חייל שני,
וכך הלאה...
אך העולם אכזר,
והחיילים ההרוגים אינם נגמרים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|