[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סוניה סיגל
/
פולחן נעורים

אותה רוטינה, לרוב אותה שיגרת יום, כבר שנים דבר לא השתנה.
אז איך זה שדווקא היום מכל הימים התעוררתי עם התחושה המפוכחת
הזאת?
אני הולכת ברחוב. חולפת על פני אותם המקומות ואותם הפרצופים -

הנה הקבצנית ששרה באידיש ומושיטה אלי את היד, מימין מתנשא
בניין הממשלה ומשמאל הבית הישן שכתמי רטיבות מעטרים את חזיתו.
וכמו בכל יום, גם היום נובח עלי הרועה הגרמני שקשור בחצר בית
מס' 20.
אני נועצת בו את מבטי והכלב הופך בהדרגה את נביחותיו ליללות
מתרפסות...
בוקר כמו כל הבקרים.
מתחיל לטפטף. מעולם לא הייתי חובבת מטריות גדולה ולכן גם היום
"שכחתי" את המטריה בבית. וגם את הכובע. הגשם מתחזק ואני מחליטה
להכנס לבית הקפה הסמוך עד שיתבהר שוב.
אני מתיישבת.
"מה תרצי?"
"הפוך גדול, תודה."
התאורה בפנים לא חזקה והאפרוריות שבחוץ חודרת פנימה מבעד
לחלון
הויטראז' הגדול שמעל הדלת.
המקום כמעט ריק בשעה הזאת - גבר אפרפר בעל חזות של איש משפחה
נמלט יושב בפינת החדר ומעשן. העשן מסתלסל מעליו בתלתלים
סגלגלים. הבחורה בשולחן לידי מצמצמת את עיניה בנסיון למרוח
צללית בתנאי תאורה מחפירים.
אני סתם יושבת ותוהה מה פשר התחושה המשונה הזו שלי.
האמנם זה בוקר רגיל?
הגשם ממשיך לרדת אבל אם אני לא אצא עכשיו אני לא אגיע לעבודה
בזמן. שילמתי ויצאתי מבעד לשער הברזל הכבד של בית הקפה.

הידית תקועה. אני מסובבת את המפתח קדימה ופעמיים אחורה. ושוב.
כלום. הדלת לא נפתחת.
אני נזכרת שאתמול בערב השארנו את החלון של המרתף פתוח ואני
מחליטה להיכנס דרכו. אני יורדת במדרגות והתחושה מתגברת.
כך גם הגשם ואני כבר סחוטה לגמרי. אולי כדאי להפסיק עם חרם
המטריות שלי? אולי. אולי מחר.
קפיצה אחת ואני בפנים. כל-כך שקט וחשוך. רק הגשם וקול הטפטוף
מהמרזב על מכסה הפח מכתיבים את נשימותיי.

אני עולה במדרגות, נכנסת לחדר הכניסה הגדול ונעמדת מולו.
הוא עומד שם, תמיר וזקוף, שערו שזור לבן ומבטו עובר ממני אל
המזבח הקבוע לפניו. זה בטוח לא היה כאן אתמול כשיצאתי...
"אין צורך במילים אחרונות" הוא אומר בקול שליו, "דבר לא
ישתנה".

והכל השתנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקרוב אצלך.






ערד עזמוביץ
בועל קטינה
בהמלצה חמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/12/03 15:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סוניה סיגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה