נהרסת על קברה ילד קטן,
בוכה ועזוב אשר עתידו טבול בתוהו ובוהו.
יבבת על אמך שנלקחה לא מזמן,
ולא ידעת שזמנך גם הוא קרב לבוא.

הביטו וראו כי עיניו דומעות,
ילד עצוב קטן ונפחד.
נטול תקווה לחיים ועיניו בוכיות,
ילד קטן, ילד של אף אחד.

ילדון קטן שלא מכבר נעזב,
נשאר לבד, מוקף במבצר חומות.
ילדון קטן שעולמו בין רגע לנצח חרב,
נשאר לבד, הוא והחלומות.

מסכן הקטן, נותר לבדו,
מסדרונות גופו שרויים בעלטה.
בוכה על אמא שכבר לא איתו,
כמהה למגעה, משתוקק שוב לראותה.

"אמא אני יודע שאת פה, תעני לי עכשיו",
זועק בבכי מר ויגע לעבר קברה.
מנסה בכל כוחו לצעוק אך לשווא,
גם הוא טבע במערבולותיו של הגורל הנורא.

מוטל ליד חלקת קברה של אמו,
עם שבילי דמעות בפניו, ללא רוח חיים.
זה עצוב עוד יותר כי לא ידעו אפילו את שמו,
לעולם לא נדע מה שם הילד הקבור פה, רק  אלוהים.

ילד קטן קבור לצידה של אמו, ושלדו לאט מתפורר,
מי יידע כי היה כאן, ותקוות האם איחלה לו שיחיה.
ילד קטן קבור לצידה של אמו, לעולם לא יתעורר,
נלקחה נשמתו על ידך, תהיה אשר תהיה.

ואני בוכה עליך ילד, השארת רק גוף דומם וצלקת של פחד,
מקוננת על חייך הקצרים, על שלא הגעת עד הלום.
קבר של ילד קטן, צמרמורת עוברת בי וליבי חש מין רעד,
עכשיו אתה מועבר לגן עדן, לאחר שהתייאשת מהגהינום.


תהיה אשר תהיה - הכוונה לאלוהים
(בספר שמות הוא אומר למשה "אהיה אשר אהיה")