אלון סהר / דמעות של בוקר |
העננים מסתדרים מעצמם
השמש מחייכת אלי
אבל אני לא מחזיר חיוך
הטל זולג מעצמו והרחוב רטוב כולו
לבי מהדהד לקריאת שמה אך המחשבה עליה עושה רק רע
בכל דקה שעוברת מקווה שהיא נזכרת... בי.
הציפורים עושות לי חשק לעוף ולעוף שירתן מזכירה לי את קולך
אז אני עף...
יותר מדי מחשבות יותר מדי דקות יותר מדי אדמה...
אז אני עף...
נעים לנוח בשינה מתמדת
הפעמונים מעירים אותי לעוד בוקר של דמעות
אבל הפעם אני בוכה מאושר
אני משוחרר אז אני עף...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|