גופי קפא וידיי קרות,
הנפש מרוקנת, כבים האורות.
לפתע שוב נדלקים
ואחר כך שוב כבים-
אני פה
ולא פה,
אתה אתי
אך לא תמיד,
ואנחנו לא ניפרדים
כי את כישופיך בי אתה מטיל
ולא אוכל לנוס...
אילו יכולתי להחליט
הייתי עוקרת אותך מלבי,
הייתי מודה לך על כאבי,
הייתי נושקת לך מאהבתי
אשר יצרת בתוכי כדבעי
מאז נפגשנו באקראי.



11/07/03