עידו תדהר / קרון האהבה |
שעה נפלאה שבה הרגש נפתח ופורץ כל גבול ומחסום,
זוהי העת לחלוק אותה,
עם אדם שתאהב ותרגיש קרוב,
זהו קרון האהבה,
האחרון בשרשרת קטר וקרונות,
על מעקה אני נתלה, מנסה לאחוז בה ולא לוותר, אך ידי אט-אט
מחליקות,
אלו הם פסי הרכבת, מתחתי הם חורקים כקוראים לי לבוא,
זוהי התחושה שבליבי בוערת,
מקווה שהרגש יבער ולא אהיה לקורת עץ נוספת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|