[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר רותם
/
חלק ב'

יומני היקר!
אני בכוכב המוראי. כן, אני יודע שזה מוזר, אבל זה סיפור מוזר.
ככה זה קרה:
העירו אותי באמצע הלילה האורות בחדר שלי, זה אומר שמישהו נמצא
שם. מסתבר שאלו המשטרה החשאית, שיש להם בגדי הסוואה. לא ראיתי
אותם. אבל פתאום שמעתי קול עבה: קום! תתלבש! לקחתי מהר את
החליפה שלי, ולבשתי אותה. שאלתי את הקול: מי אתם? אנחנו המשטרה
החשאית. המשטרה החשאית? שאלתי. לא ידעתי שיש לנו אחת כזאת.
לנו, משטרה חשאית? לעם המתורבת שלנו?
טוב מסתבר שיש. אף אחד לא ראה אותם, כי הם שמים בכלא את
הבוגדים, עד שהם מתים. המטרה שלהם כך הבנתי, הייתה במקור לתפוס
מוראים ולענות אותם ולהחזיק אותם בשבי. אבל עכשיו, נאש דיי
השתגע (מה אתם רוצים, גיבור מלחמה)  החללית הקטנה שלהם, לקחה
אותי לכלא. בדרך ניהלתי שיחה עם המפקד על המצב, ולמה אני חושב
שאני צודק. השיחה התנהלה ככה:
אני: למה אתם עוצרים אותי? מה עשיתי לעזעזל?
המפקד (שמו היה לטו): תשמע, זה לא אני. אם אני רוצה להישאר
חיי, אני חייב לעשות את זה. למה עצרתי אותך? כי אתה משתייך
לשיוויון. נאש הוציא את התנועה אתמול בערב מחוץ לחוק.
אני: הוא הוציא את שיוויון מחוץ לחוק? הוא לא חושב שהעם
יתנגד?
לטו: תשמע, א' בשביל זה יש לו אותנו. הרי אנחנו מטפלים במהומות
של העם, זהו תפקידנו ב' העם מילא מספיק נגדכם ונגד המוראים.
אני: הוא לא פוחד מהתגובה של הכוכבים השכנים?
לטו: תשמע, יש לו את תמיכת הכוכב הגדול, האמרים, שהוא העוצמה
הצבאית הגדולה במערכת. יש לו אפשרות להרוס כל כוכב אפשרי. הם
אומנם תומכים גדולים בדמוקרטיה, המנהיג החליט שהוא תומך בנו,
כי הוא חושב שהמוראים פושעים. מה לעשות, ככה זה.
אני: צודק. אז אני הולך למות? ואף אחד לא יידע את זה?
המפקד לחש לי: לא. תקשיב טוב: ברגע שאנחנו מגיעים לנמל, אתה
עושה כאילו אתה נאבק בי, בורח לנמל, שם תחכה לך ספינה של
נמלטים שעומדת לצאת.
זה היה פשוט מדהים. ברחתי ממנו והגעתי לספינה, שהייתה מלאה
בנמלטים, וטסנו לכיוון הכוכב המוראי. מעולם לא ראיתי שוב את
לטו, השוטר שעזר לי כ"כ.
בכוכב המוראים גיליתי תגלית מדהימה:
המוראים הם בני אדם. הם נמלטו מכדור הארץ לפני שנים רבות,
בחללית מוזרה, והגיעו לפה. הם אדומים בגלל משהו בכוכב שלהם. הם
לא יודעים איך הם בדיוק יצאו מכדור הארץ, אבל המסורת שלהם
מספרת שמושיע בא, ולקח אותם לשם. נפגשתי עם פולנר, שאמר לי שהם
מתכוונים לכבוש את הכוכב של בני האדם, בעזרת האויב הגדול של
האמרים, הנופים.
אמרתי לו: אסור לך פולנר. אם תעשה ככה, תחשב לאפילו יותר גרוע
מהם. אפילו התומכים המעטים בשיחרור הגזע שלך, מבני האדם, ילכו
נגדך. האמרים, הגזע הכי חזק במערכת (ועוד תומך בבני אדם),
ייכנס בך בצורה שאפילו לא תחלום עליה. עליך להגיע בדרכי שלום,
האחרונים שעוד נותרו. עד שהם ייתקפו. בעיניין הנופים, הריי אתה
יודע שהם כבר לא יעזרו לך, אחרי המלחמה עם האמרים.
זהו יומני, אני מחכה להתפתחויות.





<<
חלק ג' ואחרון
:אבה קלחה
חלק א'
:םדוקה קלחה >>




loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חבר, אני גומר.


סופגניה עם
ריבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/01 5:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר רותם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה