דברים השתנו מאז,
אתה יודע.
מישהו אחר עכשיו גורם לי
לחייך.
אבל אף אחד אחר,
עוד לא גרם לי להרגיש.
מנסה למצוא סיבות ומחשבות,
ואז מושמע שיר ישן,
שגורם לי להיזכר בך.
יש לי הדגשות כלפיך;
אך כלום אין יותר.
מזמן לא בכיתי,
אולי כי לא רציתי להתקרב
לאמת.
נגמר לי הכוח להתבטא,
והיו עוד עיסוקים מסביב.
כתבתי דברים אחרים,
לא בשם הרגש.
אותו אחד שאיתי,
הוא עדיין.
ואתה גם לא מעבר לדמיון.
אני שומעת קול דואג,
כמעט כל יום.
וצלילך, מבחירה,
התפוגג.


11.12.03