יומני היקר!
אתמול הסתננו מפגעים לתוך נורפן, והרסו בית שבו חייו 22 אנשים.
כולם נהרגו. הכעס היה רב. אפילו אמא הלכה להפגנות. צעקו
לממשלה: תהרסו להם הכל! תנתקו להם את הלווינים! תשמידו להם את
האוכל! ההמון בקריזה. יכול להיות שעוד פעם יירצח מנהיג? העם
טיפש.
אני חושב שזה בחיים לא ייגמר. אנחנו נתקוף אותם, הם אותנו וסתם
יהרגו אנשם. אני דיי מפחד להגיד את הדעה שלי ליד אנשים כי הם
מאוד שונאים את הדעה הזאת. הם לא מוכנים לשמוע. מה איכפת לי אם
הם לא רוצים לשמוע? אבל הם מאיימים. אני לא יודע, אני לא רוצה
למות בלי לעשות כלום בחיים שלי. אבל אני חושב, לא חושב יודע,
שהם טועים. אז מה אם אנחנו יותר חזקים מהם? אנחנו לא יכולים
לעשות להם כלום. נאש הציב לפולנר אולטימטום, שאם עד מחר הוא לא
מורה על הפסקת אש, הם יסבלו. לפי דעתי הוא צריך לעשות את זה,
אבל צריך אחרי זה להמשיך. כולם אומרים לי: "להמשיך? לאן אתה
רוצה להמשיך יפה נפש שכמוך? למה, למוות אתה רוצה ללכת? איזה
מטומטמים כל האלה שבאמת חושבים שהמוראים יהיו נחמדים."
יש תנועה שתומכת בדעותי, קוראים לה: לשיוויון. היא דוגלת בזה
שכל בני היצורים נולדו שווים, וצריך שלום בין גזעי. יש קריאות
להוציא את התנועה מחוץ לחוק. למה? מה היא עשתה? אמרה את האמת?


יומני היקר!
פולנר הכריז על הפסקת אש, ועכשיו המצב דיי רגוע. העם רוצה
תגובה עכשיו, אבל נאש יצא בנאום בין לוויני, שצריך לשמור על
איפוק.
בנתיים הצטרפתי ל"לשיוויון". היה לנו כנס. דיברו שם הרבה
אנשים, והדעה הכללית הייתה שצריך לתת להם שלטון חופשי, אבל
אסור שיהיה לא דמוקרטי, כמו שהיה קודם, וכמו שהם רוצים עכשיו.
למה חשוב דמוקרטי? כדי שלא יחליטו להרוג אותנו עכשיו. הרבה
אנשים הופיעו בטליויזיה בערוץ הנאומים (הערוץ הכי חם עכשיו)
ואמרו שנתנו להם כבר צ'אנס. אני לא יודע. נראה, יש עכשיו שקט.
נתראה בקרוב, יומני היקר