|
היא יושבת בפינה
מסביבה רק קירות לבנים
אין חלונות אין דלת
סגורה בחדר הקטן והלבן
היא יושבת מסוגרת בתוך עצמה
יושבת סגורה בתוך חדר ליבה
היא אטמה עצמה
אין יוצא משם ואין בא
אפילו לאור אין לשם אישור כניסה
יושבת בחושך בחדר הלבן
החדר שפעם היה פתוח לכול
חדר מואר וגדול
הפך פתאום לחדר סגור
חדר קטן ושחור
חדר שאין אליו דלת ואין חלון
היא נעלה אותו על מפתח
וננעלה בתוכו. |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא ילד.
אני... ילדה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.