בחולות הוא מספר על עברו המלוכלך
הוא עונד את הבנדנה ומטנף עורך הרך
מנשק למצחך את הסודות הכמוסים
שהוא הסתיר אפילו מאימו

על הג'יפ בדרום הארץ מסיטה קצוות שיער
תלולית חול עודה חוסמת ההווה אל העבר
ואם רוצה את את החום ואת הכיף
שהוא הביא ביום רטוב

אינך חשה בקרירות הפתאומית של אמצע יום חמסין ?
האם שכחת כבר את האלגברה שלמדת לפני ימים
ממערכת השעות שהיה בריסטול יפה
הותרת פחם שלא כבה

107 קמ"ש בכביש שלא נסעת בו
התמימות שלך אבדה אל אותו קצין גסטפו
הוא מלטף את קודקודך כחול השיער
וארשת פניו לא עצובות

הפרידה היא ארוכה ויש שבועיים לגיוס
בתוך עולם גברים דווקא את ידעת סירוס
ואת נשבעת לי והבטחת שאת הנדר
הזה לא- לעולם לא תשברי

מי מקונן על הבנות שנמלטו לחול החם ?
מי הלחין את הבלדה על עוד בן-כלבה מיוחם ?
ושפתייך כבר יבשו ודמעה של דם
נטפה מהם לאורך כביש הערבה

כי כל ילד בבית-ספר חולם על עוד סיני
על מקום ללא חוקים, על גן-עדן בודאי
ובתוך שממה של אושר ושל טעם רע
את מנסה לפסוע בחלום

ארבע דקות מבאר שבע וכל דקה היא נצח
את שואלת "תתקשר ?" והוא עונה לך "בטח!"
אבל את יודעת שלא תראי יותר את האיש
שלקח ממך את תמימותך

בתוך אותו שכרון חושים שלי אישית הפריע
אינך חוזרת הביתה ואותי זה לא מפתיע
כי ישנה מערכת של שעות שהפכה אצלך
לאפר ועפר

לכל שלום יש מלחמה ולכל סיפור של אפילוג
כל אהבה סופה לגווע על ספת הפסיכולוג
ומשבר גיל עמידה הוא עוד משהו
שלא תראי לעולם

מי מקונן על הבנות שנמלטו לחול החם ?
מי הלחין את הבלדה על אותו בן-כלבה מיוחם ?
ושפתייך כבר יבשו ודמעה של דם
נטפה מהם לאורך כביש הערבה