אם היית עוצר לשניה אחת
בוהה בי עמוק לתוך העיינים
היית מבין ת'אמת שבפנים
היית חוסף ערמות של שקרים
היית מוריד מסכת חיוכים
היית מוצא שם כאב של שנים
אבל אתה לא אוהב סיבוכים.

אם היית מקשיב לגיטרה שלי
כשאני מנגנת לך
היית שומע מילים לכודות
כמו אני אוהבת אותך
אם היית יודע שירים שכתבתי
שנים שהלחנתי דמעות בשבילך
בלילות ההם שהכל מבולבל
לילות בלי מנוחה
אך אתה עסוק בצלילים שלך.

אם היית מפסיק לשחק משחקים
מפסיק להיות חידה
אם היית מוצא אותי בין הקהל
מוארת לא עוד נקודה
אם היית מרגיש איך אני מרגישה
כשאתה מנגן בפסנתר
היית מבחין בחיוך על פניי
ואיך שהזמן עוצר
אם היית מביט בתמונות שצילמתי
היית מבין גישתי לעולם
התמונה שלך שונה מכולן
אם היית יוצא לטייל איתי.
מוביל אותי לאזור המואר
אולי זה לא היה נגמר