New Stage - Go To Main Page

רותם מלנקי
/
זגוגיות

ללכת ככה ברחובות היותר סואנים של הישוב, זה משהו מיוחד. הולך
במקביל לכביש, ורואה את פרצופיהם המיואשים של בני משפחות בתוך
מכוניות חולפות. כשאנשים מחוץ לאוטו הם עושים הכל כדי להראות
טוב. אבל כשהם בתוך אוטו החלונות משרים אווירה של הגנה, ויש
להם הרגשה שלא רואים אותם, ואז הם עושים את הפרצופים שתואמים
את ההרגשה שלהם, ואפשר לקרוא אותם.
אנשים מיואשים, אנשים מסכנים, אנשים שנמאס להם. אנשים שעושים
את הפרצוף שאתו הם הולכים לישון, ואתו הם קמים בבוקר.
אבל בעצם אלו חדשות רעות מאד, כי זה אומר שאפילו בתוך המכונית
אתה צריך לעשות פרצוף של מרוצה, ואחרי נסיעה של ארבע שעות זה
כבר כואב, וזה גם אומר שכל השכנים שלך יודעים שאתה מזויף. והם
בזים לך, למרות שגם הם לא חפים מזה. והם צוחקים עליך, והם כבר
שנים עושים את זה, ואתה לא יודע. זה גם אומר שאתה טיפש, ושאפשר
לעבוד עליך בקלות עם פרצופים, אפילו שאתה כל כך טוב בזה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/6/01 12:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם מלנקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה