[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברוקן סואל
/
דיכאון

דיכאון...
היא יושבת בחדר, דמעות זולגות. כשהסכין את הוורידים חותכת
זה כבר לא כואב.
היא כבר הספיקה להתרגל לתחושה הזו מזמן, לדם הסמיך והחם.
על ידיה כבר לא נותר מקום ללא צלקת. למה היא בוכה?
הרי זה מה שהיא רצתה.
אך היא כל כך מבולבלת, היא רוצה למות, אולי בעצם לא?
אפילו הירח לא מאיר את דרכה.
לאן כולם הלכו?אולי היא בעצם זו שנעלמה?
אם היא רק תוכל למצוא את הדרך בחזרה אליך, אך אתה מפנה גב,
הולך בדרך בדד.
אולי היום מן הימים ימצאו אותה, אך יהיה מאוחר מידי הדבר היחיד
שתוכלו לעשות זה לשים אותה במסגרת ולא לתת לה לברוח.
כשיגיע הזמן כבר יהיה מאוחר מידי בשביל להבין אותה ולהושיט לה
יד לעזרה, לעזור לה לצעוד בדרך הנכונה, שוב בחזרה.
בימים אלו שיש עוד אפשרות לתת לה עזרה, אתם מעדיפים ללכת
ולהכחיש את האמת המרה.
למה אנשים לא יכולים לעזור? למה מפנים גב ליד המשטוקקת לעזרה?
למה בנים כה דפוקים? למה חשובה להם רק המיטה?
למה אני לא יכולה להיות סתם רגילה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אתה יכול לעשות
את זה ברקורסיה
בבקשה?"




פות מהטכניון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/12/03 13:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוקן סואל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה