והנה שוב אני מוצאת את עצמי בחדר מדליקה עוד אחת, אחרי שרק
אתמול הבטחתי לעצמי שאני מפסיקה לתמיד.
העשן שממלא לי את החדר מרוקן לי באיטיות את החיים, מילא - גם
ככה הם לא שווים כלום, זה לא שיש לי מה להפסיד.
אחרי שהיא נגמרת, אני ממהרת ומדליקה עוד אחת... ובדיוק אתמול
אמרתי שאני מפסיקה.
החדר שלי כבר מסריח מריח הסיגריות מהריח של חיי, זה לא מפריע
לי. תחושת הקלה שחרור עוטפת אותי.
והנה שוב זה חוזר תחושת הריקנות שמחלחלת לתוכי.
ואז שוב אני מוצאת את עצמי בחדר מדליקה עוד אחת ועוד אחת...