אתה לא יכול לפגוע בי, תאמין לי, אף אחד לא יכול. לי כבר לא
אכפת.
אז מה עכשיו? אתה אומר שהייתי סתם? שאני לא מיוחדת כמו ההיא
שאותה אתה מחבק כל ערב כשאתה הולך לישון... אז מה?!
אני לא ביקשתי ממך לא רחמים ולא אהדה, אני לא צריכה את זה מאף
אחד, במיוחד לא ממך.
אני יכולה להסתדר יופי לבד תאמין לי, אני לא צריכה אותך לידי
כמו שאתה כל כך אוהב לחשוב, אתה סתם היית שם לקישוט, בדיוק כמו
שאני הייתי בשבילך - בובת ראווה.
אני עוד לא מבינה איך אתה יכול להיות כזה בנזונה, כשהיא שוכבת
בבית ומחכה לך אתה מציג את ה"מאהבת" בתור "אהבת חיי החדשה".
נורא נחמד מצידך אתה יודע.
ומה אתה חושב בדיוק שאני מאוהבת בך? איזה מצחיק, איך אפשר
להתאהב בחרא כמוך, חסר בושה. בהתחלה זה הדליק אותי כל הקטע הזה
בך, זה שלא אכפת לו מכלום, המאצ'ו, שעושה מה שבא לו ושלא מסתכל
לצדדים. אבל מותק בינינו, אפילו לי יש ערכים מסויימים וקווים
אדומים, ואתה עברת אותם מזמן. יש גבול לחוצפה שלך, ולמרות שאני
עונה לך ומשחקת אותה שלא מזיז לי בכלל, אני עדיין בהלם איך
בנאדם יכול להיות כזה רע. ואתה, מתוק שלי פשוט הרוע בהתגלמותו!
לידך אפילו אני נראית מלאך, וזה השיג מרשים תאמין לי.
אני עדיין לא מבינה למה אתה לא מפסיק להתקשר ולהגיד שאני
ה"אחת" הזאת שתעשה לך סוף סוף ילדים ותאלף אותך אחת ולתמיד, מה
אני נראית לך איזה מאלפת אריות בקרקס? אין בך טיפת בושה?
אתה באמת מצפה שאני יעבור את הגיהנום שהיא עברה? תעשה לי טובה,
אני לא עד כדי כך תמימה.
היה רע, ורע שהיה, אבל בינינו ככה בלי שאף אחד ישמע, חבל שככה
זה היה, כי כשאני הכרתי אותך חשבתי עלייך בדיוק מה שאתה חושב
עליי עכשיו, בסוף הזה שאני מחכה לו כבר יותר מידי זמן.
חבל שאנחנו כל כך לא מתואמים, אז אולי אנחנו באמת לא כל כך
דומים.

מכתב שנשלח למישהו, אני עדיין מחכה לתגובה שלו.

(לא, ואני חוזרת, לא מיועד לאורי...)