בדמעות שעל החולצה שלי
כאב רטוב משאיר כתם חם...
מחבק מנשק מנסה לחזק - גם אותי..
אבל נראה ששוב, כבר לא יהיה מושלם...
התחלה חדשה, למציאות ישנה..
לאחרים זה קורה כל יום..
כמה כבר הלב מסוגל להיקרע?
אין קץ לעצב, בשום מקום.
מסתכל על הכתם, מחכה שייתאדה.
הדמעות נעלמות, הכאב לא משתנה.
הזיכרונות מתחילים לעלות, אבל אין למה לצפות!!
רק סיפור ישן, על גיבור שנדם, צריך להמשיך לחיות!!
ואני רק רוצה לומר משפט פרידה.
שאולי ירגיע אותי ואותך
אבל לא מצליח לחשוב לא יכול
נתת ממך ונלקחת ממני וזה הכל
התמונות עולות בערכן
ואתה לא תהיה בשביל להמשיך לצלם
מרגיש עצוב ומאוד מרוקן
אתה לא יכול לעצור מלהיעלם.
מילה אחרונה ספוגה באהבה
הגעגועים לא יעלמו.
תמיד אוהב אותך לנצח שלך.
והדמעות בלב לא ייתאדו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.