משה ירושלמי / אוף... |
יושב בכסא, מתנדנד, כמעט שנופל
אבל משהו מחזיק אותי
יש צלצול
"מי זה?"
לא עונים
נזכר בימים שעוד הייתי קטן
איך לא הפריעו לי
איך הייתי אני
איך הייתי עצמאי
ואיך שום דבר אבל שום דבר
לא היה כמו עכשיו
שוב צלצול
ושוב לא עונים
כמו אדם שנולד מחדש
הוא לא מכיר
הוא כמעט ולא קיים
זה יכול לקרות אפילו ברגע כזה
אפילו עכשיו
לחיים חדשים יש סיכויי לקבל משמעות
למה עכשיו לא פעם?
שוב אני לבד
יושב בכסא, מתנדנד, כמעט שנופל
אבל משהו מחזיק אותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|