[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מ. אביתר
/
שקשוקה

בשביל מה הייתי צריך להתאהב בה? צאי לי מהראש זונה! לכי כבר,
איך איך נתתי לזה לקרות? איפה השלט? מה יש? 'יש לי חבר' את
זונה! זה מה שאת! חדשות? לא. כוסאמק איך?! נשים גרביים? לקום?
די, אין לי כוח יותר, אפילו לזוז אני לא מצליח, מה היא עשתה
לי, מה, איפה הגרב השניה, צריך לעשות פה סדר עם כל הבגדים,
נכבס מחר, אם טי וי? 'יש לי חבר רציתי רק... ' את זונה! זה מה
שאת! זונה! למה היא נתנה לי לשכב איתה? למה הייתי כזה תמים,
למה? כמה רעש החתולים האלה בחוץ עושים, אני ארסס אותם יום אחד,
יום אחד הם ימותו כולם, מה יש פה? מה זו הסידרה הזו? סרט?
נהייתי רעב, נכין משהו. איזו יפה, איזה עיניים, גדולות,
שחורות, גוף נעים שחום וקטן, הריח המתוק, למה? למה זה קורה לי?
פעם אחרי פעם אני צריך להתאהב אחרי לילה אחד. מה נאכל? זה רק
זיון, רק זיון, תכניס לך את זה לראש רמי, תכניס לראש. רגע יום
חמישי, משחק של מכבי, מה השעה? יש זמן, מה בנתיים? אולי נקפוץ
לקנות שווארמה בשמש? מוזיקה, שפי ישי, מת עליו, פליי, כן, אולי
נלך לראות את המשחק אצל נגר? נמרוד וכרמית. אני ארגע קצת
אצלהם, אנשים טובים, קצת חום של אנשים טובים ופשוטים. די נמאס
לי מהבלאגן הזה בחיים שלי, רק אני אוכל משהו, מה, וואלה אני
נראה חיוור, גם לי יש עיניים יפות, מה נתקעתי מול המראה? מי זה
החבר הזה שלה. כוס מים קודם, נאכל משהו קטן, נעשה מקלחת אחר
כך, גם להתגלח? לא צריך, רק נמרוד וכרמית, גם להם אני עושה
חשבון? מה אני אוכל? מה, עוד פעם סנדויץ' עם מלוחה? אני רוצה
משהו אחר, נמאס לי מהסנביצ'ים האלה. אני מחזיק את המקרר יותר
מדי זמן פתוח, זה לא לעניין, איך השטויות האלה של אימא כשהייתי
קטן יושבות לי עדיין בראש, כוסאמק שייצאו לי מהראש המחשבות
הילדותיות האלה. למה אני צריך להתאהב כל כך מהר, היא כלבה, זה
לא אני, איך אני אוכל עכשיו להסתכל על אחרת, זהו בדיוק, 'לילה
אחד של אהבה', איך אני הולך לראות אותה ביום ראשון בעבודה, מה
אני עושה, אני צריך להרגע, אוי נהיה לי רע, 'הביזבוז פרי
הביזבוז', אני מרגיש חלש, חלש, אין לי אויר, תנשום, כן, מה זה,
איפה הכוס החומה, איפה, אחח טוב, מספיק קצת מים, טוב, עכשיו
נראה, יש לי שעה עד המשחק בערך? אז נכין משהו לאכול, אבל מה,
אבל מה, סלט? ביצייה? "שקשוקה", וואלה, איזה עיניים, איזה ריח,
איזו חמה, איזה חזה, כמה נעים, איך היא הרסה אותי ברגע, היא
זונה! נראה מה כרמית אומרת, מה היא תגיד? שהיא עוד שוברת לבבות
קטנה ואני שוב פעם יצאתי אידיוט, 'תפסיק להתאהב כל כך מהר' זה
מה שהיא תגיד, מה כבר יכול להיות. בצל, שום, שום כלום, זה מה
שאני, שום כלום, מה אני מנסה להצחיק את עצמי? אידיוט! סכין,
מחבת, זונה! אני אכין את השקשוקה ואחר כך נקפוץ אליהם, נשב,
נרגע עם נמרוד, נראה משחק, נתנתק. היה לה ברור שאני הולך
להתאהב, בגלל זה היא חתכה מהר, גמרה וזרקה, הכי פשוט, 'איך בלי
כאב הזמן', כל המשפטים האלה לא נחשבים כלום כשהעובדות מדברות,
הם הופכים להיות בדיחה, אני בדיחה, פתטי, מתאהב, מתאהב, די!
תשלוט בעצמך, זיין אותן וזהו, רק זיין, תאהב אותה רק בזיון, עד
הסוף וזהו, תן לה להתאהב בך קודם, תן לה, 'איזה כיף איתך' 'אתה
כזה מצחיק' 'אני חייבת להגיד לך משהו שלא יהיו אי הבנות', אי
הבנות?! אני רוצה אותך! ואת 'אי הבנות', אי הבנות. שמן זית או
רגיל? זית. אני חייב לארגן את הפקק הזה עם הפתח הצר, רגע אני
אחתוך את הבצל והשום קודם, אחר כך נדליק את האש, מתי המשחק?
נגד מי היום? מה זה חשוב עכשיו! די, אני עצבני יותר מדי,
סיגריה, אוי הבצל, אני מת, כן דמעות, מצויין, בת זונה! לא רוצה
להתאהב יותר בחיים, שהיא תתאהב בי, למה אני צריך את כל זה, אני
כמו ילד בן חמש עשרה, כמו ילדה בת שש עשרה, אי נו זה שורף!
נפתח את החלון, אולי האויר יוציא את האדים של הבצל, קר, אויר
קר, שקט! חתולים מטומטמים, בוא נראה בנתיים מה צריך להכין לאחר
כך, עגבנייה רכה, נשים גם טונה? כן, מה עוד? חריף, וואלה, איפה
הוא? בוא נראה, הוא היה כאן אני בטוח, נו מה עיניינים, אני
בטוח שהוא היה כאן, אולי שמתי במקום אחר, מתי אכלתי ממנו פעם
אחרונה, יום שישי עם החומוס ואז? לא זוכר, עוד פעם המקרר פתוח,
די! אתה דפוק, אתה איש דפוק מכל הכיוונים, אולי הם בכלל לא
בבית? אולי נמרוד נסע לאמיר לראות אצלו? נצלצל קודם? לא, חפיף,
הכי הרבה נגיע ורק כרמית תהיה, נשב איתה קצת, נרגע, אבל אז היא
לא תתן לי לראות את המשחק, אולי היא בכלל לא תהיה בבית, תיסע
עם נמרוד לאמיר? איפה החריף כבר?! טוב, נתחיל מלמעלה, מה יש,
פטרוזיליה, כוסברה, חלב, הסירים, הנה עוד פעם אימא מול הפנים.
לא, אני משאיר עכשיו את המקרר פתוח שעה! ככה שעה! אני דפוק,
נדפקתי לגמרי זהו. אני אוכל, נעשן סיגריה, נלך לנגר, נלך וזהו,
ניסע, נרגע, מתי אני צריך לעשות טסט? בסוף החודש? בד"כ זה
בסוף, טוב רגע, גבינות, מה זה הממרח הזה? איכס, מה זה הגועל
הזה, מה זה? מה התאריך? אפריל, עכשיו נובמבר, לפח, רגע אז...
הנה החריף! כוסאמק, מול העיניים! טוב, אני אדליק את האש, יו
איזה קור נכנס מהחלון. צריך עגבניות רכות, מגירה למטה, האימא
הזאת חייבת להדחף לכל מקום. אפרת, תני לי צאנס, אולי בכל זאת?
מה, רק לילה אחד של אהבה? רק אחד? זה מספיק רך? כן, עגבנייה
מושלמת לשקשוקה, פשוט בחורה מושלמת, סאמק, יופי, בוא נראה אם
השמן חם. סביר, כן, עכשיו השום והבצל. איזה אחלה היה על האש
אצלהם, רק אני בסוף נפנפתי על המנגל, איך תמיד אני מגיע
למקומות שכולם מתרחקים מהם? אוקיי, לקלף את העגבניות, הסכין
הזאת טובה לזה? בסדר, לא רעה, לא צריך לקלף הפעם, נחתוך וזהו,
הנה, לחתוך עגבניות כמו שצריך דווקא כן למדתי מאימא, כרמית גם
חותכת ככה, טוסיק לא רע יש לה, שתי לידות, נופר וכרמל, איזה
חמודה נופר משחקת, לאכול את החיוך שלה, כמו לאימא שלה, אותו
החיוך יש גם לאפרת, לא, בעצם אחר, למה נתת לי להתאהב בך אם יש
לך חבר? ל-מה היה טוב הזיון הזה? היה טוב מאוד, שישאר ככה,
ל-מה? למה אני שואל את עצמי את השאלות האלה כל הזמן, יאללה, אז
יאללה צא מזה, שכח, כן, מצויין, הן קווצ'יות, כמה מיץ, ככה הכי
טוב, ששה מליון, הכי טוב ששה מיליון, ל-מה האיבגי הזה היה צריך
את הפרסומת הזאת, כסף בטח, איזה מצחיק, אבל מי הכי מצחיק?
יצפאן, כן, גם פרידמן מצחיק, אבל נויינונניינוייי אבל
נוייויונוויייי. זהו, את העגבניות, עכשיו נוסיף את החריף, ככה
מספיק, נערבב, יופי, מה עוד? נשים את הטונה, פה בארון שמתי?
כן. נפתח אותה. נוחים הפותחנים האלו, מתי המציאו אותם? נסנן את
השמן, עכשיו נסחט את הקופסא, מצויין, עוד דקה נעשן את הסיגריה
בשקט, אחר כך נוסיף את הטונה, נהיה קר, אולי אני אעבור לגור
בצפת? לא יודע למה המקום הזה קוסם לי, מתי הייתי שם? איזה
כיתה? במפעל של עלית, איזה אושר זה היה, נעבור לשם, נעבוד
במפעל של עלית, לא צריך יותר עניינים על הראש, עבודה פשוטה, גם
ככה אף פעם לא ממש אהבתי את התחום הזה של ההנדסה, בשביל מה אני
לומד את זה, יותר משעמם מזה לא יכול להיות, לא נראה אותה יותר
בעבודה, אבל אז אני גם לא אראה את כולם, נמרוד וכרמית, שגיא,
צחי, מצחיק הצחי הזה, אז יהיו חברים אחרים, מה זה חשוב, יהיה
לי עצוב, כמו אז שברחתי מהמילואים לטבריה, היה לי די חרא לבד,
האמת, הרפתקה מטופשת, טוב, קודם אני אוכל, אחר כך נתקשר
לנגרים, כמו שאמיר קורא להם, 'נגרים'. טוב, יאללה, את הטונה,
כף, לערבב, מה עוד צריך לאחר כך? שתי ביצים או אחת? שתיים, אני
רעב, מה בינתיים? קודם הביצים אחר כך נשים מכסה, ננמיך את האש?
ננמיך אחרי הביצים, מה יש בנתיים? אני צריך ללמוד למבחן
הפנימי, מתי? עוד שבועיים? טוב, יש מספיק זמן. איזה חומד,
כלבה! לכי ממני, צאי! אני שונא את הבנות האלה, ממש שונא אותן,
חנדלך תעשי למישהו אחר, אף אחת לא תעשה לי חנדלך יותר. זה
מספיק? אולי אני אוסיף עוד משהו לשקשוקה? אולי פטרוזיליה כמו
שאבא היה שם כשהיינו קטנים, הוא לא היה מקשקש את הביצים, היה
משאיר אותן ככה שלמות. לא, עדיף ככה. הכל אותו חרא, נכנס יוצא.
עכשיו את הביצים, נערבב בכוס, עכשיו נשים, איפה המכסה, הנה,
ננמיך זהו, נשב, מה עוד? לחם! אני דפוק! אין לי לחם, פיתות
כלום! "איך אפשר שקשוקה בלי לחם?", עם מה אני אנגב! מה טלפון
עכשיו?! "רגע", איך שכחתי לחם, איזה אדיוט!  -"הלו, כן"  -"הי
רמי"  אפרת? מה היא רוצה הזונה? תרגע  -"הי" השקשוקה בסדר?
בסדר, איך אין לי לחם  -"מה אתה עושה?"  -"אה...", מה מה אני
עושה? עושה גובלנים, מה את רוצה, תרגע, "סתם, כלום"  -"נפרדתי
משי היום, חבר שלי"  וואלה? מה זה אומר מבחינתי?  -"אה... טוב,
מה..."  -"נהיה לי קצת עצוב, אולי אני באה אליך?"  מה קורה פה,
מה? בסדר?  -"יאללה, בואי"  -"טוב, רבע שעה אני אצלך, ביי"
רגע!  -"אפרת!"  -"מה מה!"  -"אל תשאלי למה, יש לך בבית לחם?"
-"לחם? אה... כן, אני חושבת"  -"אל תשאלי שאלות, פשוט תביאי"
-"טוב... ביי".  איך אפשר שקשוקה בלי לחם? וואלה, אפרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבנתי שיש פה
אנשים שנמאס להם
לכתוב סלוגנים
והם רוצים
להיגמל... אז
זהו יום המזל
שלכם יקיריי-
אני יועצת
ב"סלוגנים
אנונימיים"
וביכולתי לייעץ
לכם. תמורת סכום
סמלי כמובן.
במידה שהטיפול
לא יצליח לא
יוחזר לכם
כספכם, אבל
לפחות אני אהיה
עשירה ומאושרת,
וזה מה שחשוב
בעצם, לא?


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/03 14:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ. אביתר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה