New Stage - Go To Main Page

מרי בלדי
/
לילות לבנים

האונס הזה הוא לא רק שלי. האונס הזה גם שלך.
הוא אנס אותי, אני אנסתי אותו, ושנינו אנסנו אותך
אני שכחתי אותך. אתה שכחת אותי.
אני גרמתי למותך, ואתה - למותי.

המוות הזה הוא של שנינו. מוות בלתי מוצהר.
חתכת, עם סכין, ואני עם אולר.
שמת פלסטר, חשבת שהדם יפסיק לנזול.
חשבת לחדש את קשרי האתמול.

אני, לא שכחתי. אני רוצה לזכור
את מה שאתה שכחת.
עוד לא מתתי, למרות ששיסעת את גרוני.
עוד לא חלף זמני.

אני מתגעגעת ומוציאה תסכול בלילות לבנים,
כשהרוח צוחקת והשמיים בוכים.
בלילות חורף קרים מבכה על האונס
שלי.

האונס הזה גם שלך. הוא לא רק שלי.
מסתכלת על עוד דף מלא דמעות ביומן.
לא מסוגלת לקרוא.
אתה, תלך מכאן.

כשאתה תלך, אני אשתחרר.
אוציא תסכול בלילות לבנים.
אעמיד פנים שאינך עוד אתה,
ואני אינני אני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/12/03 4:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרי בלדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה