זה היה לפני שנתיים אני, נטעלי, יוחאי, מיכל, עופר ועדי, זה
היה יום שישי. הלכנו לערמות הכותנה, זה היה ב 22:30 בלילה.
קפצנו על הכותנה. פתאום, ראינו אדם הולך בכביש של הקיבוץ.
התכופפנו, האיש היה שיכור, או לפחות נראה כך. פתאום מכונית
עצרה ליד האיש הזה, יצא ממנה איש גדול הוא היה נראה ביריון,
הוא הוציא סכין ורצח את האיש השני. נטעלי צרחה והאיש שמע אותה,
הוא הסתכל אלינו וצעק "ילדים ילדים בואו הנה!". התחלנו לרוץ,
האיש נסע במכונית והוא הצליח להשיג אותנו. החלטנו להתפצל: אני
ונטעלי הלכנו לצד שמאל, מיכל ועדי לצד ימין ויוחאי ועופר רצו
ישר. האיש איבד אותנו אז הוא יצא מהמכונית והתחיל לחפש אותנו.
בהתחלה הוא רץ אחרי יוחאי ועופר אבל שניהם היו מעולים בריצה
וטובים במשחק המחבואים והוא לא הצליח להשיג אותם. אחרי זה הוא
רדף אחרי מיכל ועדי. אין לי מושג לאן הן ברחו וגם אותם הוא לא
מצא. אחרי כמה זמן אני ונטעלי ראינו שהוא הלך ויצאנו מהמחבוא.
לא מצאנו את כולם ואז האיש הזה הופיע שוב הוא ראה אותנו וצעק
"בואו הנה ילדות אני מבטיח שאני לא אפגע בכם". התחלנו לרוץ,
נטעלי הסתכלה אחורה והיא נפלה על הרגל, היא לא יכלה ללכת והאיש
כבר היה מאוד קרוב.  עזרתי לנטעלי לקום ועזרתי לה ללכת. ניסינו
למהר אבל נטעלי כנראה נקעה את הרגל כי היא ממש לא הצליחה ללכת.
האיש כמעט הגיע אלינו ואז ראינו מלפנינו אור של מכונית. חשבנו
שזה החברים של האיש מאחורינו אבל למזלנו זה היה השומר לילה,
הוא שאל: "הכול בסדר?" ואנחנו ענינו שכן. הוא הסתכל על האיש
שניסה לתפוש אותנו ואמר: "אולי כדאי שאני יקפיץ אתכם לבית
שלכם?" אמרנו בסדר. הוא לקח אותנו קצת קדימה ואמרנו לו שכאן
יעצור, זה היה ליד מגרש הספורט של הבית ספר היסודי. ירדנו,
אמרנו תודה והלכנו למגרש משחקים הישן ששם קבענו להיפגש. כולם
היו שם, הם נראו מאוד מודאגים. כשהגענו הם כמעט צרחו משמחה. הם
שאלו אותנו איפה היינו ומה קרה לרגל של נטעלי. סיפרנו להם את
כל הסיפור ואחר כך אני ונטעלי שאלנו אותם איפה הם היו. יוחאי
סיפר:
"טוב זה היה כך: ברגע שהאיש המוזר הזה הפסיק לרדוף אחרינו
חיפשנו את כולם. קודם ראינו שהאיש לא היה בשום מקום ואז חיפשנו
את מיכל ועדי. חיפשנו אותם בצד של הבתים הישנים שמענו קולות
צעקה וחשבנו שהוא תפס אתכם. ואז מצאנו את מיכל ועדי, שתיהן לא
ידעו איפה אתן. חיפשנו הרבה זמן, היה מפחיד בחוץ. כל פעם מי
שהוא אחר היה צריך לראות שהאיש לא בא וכל השאר חיפשו אתכם.
בזמן שעדי שמרה היא ראתה אורות של מכונית. כולנו התחבאנו בתוך
השדה וכשהמכונית נעלמה יצאנו. ואז נזכרנו שקעבנו להיפגש במגרש
משחקים הישן. חשבנו שאתם כבר שם אז הלכנו לשם, וכשלא מצאנו
אתכן התחלנו לדאוג. חשבנו ללכת לחפש אתכן אבל החלטנו להישאר שם
למקרה שתחזרו וזה מה שקרה". יוחאי סיים לדבר ולקח נשימה עמוקה
ואז תקע גרעפס. כולם צחקו, אפילו נטעלי שאני חושבת שכבר עבר לה
הכאב. עדי אמרה: "יו זה היה מה זה מפחיד"
ואז אני אמרתי: "טוב בואו נדבר אצלי בבית ולא כאן, מסוכן כאן".
כולם הסכימו איתי, הלכנו בשקט לבית שלי והמשכנו לדבר על זה. לא
ידענו מי היה האיש הזה, או למה הוא רצח את האיש השני. אבל אף
פעם לא חזרנו לערמות הכותנה האלו.