|
בצריף נידח בגוף שהזמן חרך
כלואה נשמתי.
בחסות החשיכה אני מגשש
מפלח את הקורי עכביש
מזגוגית שבורה
אך האפילה בעינה נותרת.
במעט אורה הלבנה חושפת את דלותי.
בצילה של עיר שתושביה מתהלכים כאווזים מפוטמים.
אני נועץ מזלג פלסטיק חד פעמי
שהשנים שחקו את שיניו
בתירס הקר והיבש.
מפריש כמעה לעכברוש
שמאורתי מאורתו היא.
סדוק כמו מזלג הפלסטיק
אני נשכב על המזרן נטול הרוך.
אחלום על המאור. |
|
- "רכבת א'
יוצאת מתל-אביב
במהירות 110
קמ"ש לכיוון
חיפה. רכבת ב'
יוצאת במהירות
הקטנה פי 3
מרכבת א'. רכבת
ג' נוסעת
במהירות הכפולה
מזו של רכבת ד'.
מה המהירות של
רכבת ח'?"
- "תשע שלושים
וארבע".
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השעה?' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.