לבכות, כשעצוב מסתירים את הדמעות
אנשים מפחדים להרגיש
במקומות שבהם יש ים של עצב
והמיים מלוחים, מכאב ממלחמות,
איפה שהפרחים נובלים, נקטפים
ולעולם לא גדלים יותר.
אדמה חרוכה מזכירה
שכאן היתה מלחמה, על האדמה
שכבר מזמן הפסיקה לספור, היא גם בוכה
על ילדים שנמצאים עכשיו עמוק
בתוכה לפני שהפסיקו לראות
לפני שהספיקו לצחוק
מלחמה של מבוגרים, תינוקות
שנולדים לתוך עולם, שבו הצדק ברח מזמן
היום עסוקים רק במי עשה מה
בלי לעצור, לרגע לנשום ...
אמהות שבוכות, על הוולדים שלהם
שגדלו עכשיו הם לוחמים, עכשיו הם נופלים
חוזרים למקום שממנו באו
רק בארון עם דגל הלאום.
אדמה חרוכה אומרת
שאין מכאן דרך חזרה אין צורה אחרת
פרחים נובלים גם במקומות אחרים
זה מה שקורה שמשקים במקומות לא נכונים
מטפלים בעשבים שוטים רחוקים
שהבעיות נמצאות עמוק בפנים
בתוך השורשים. |
