"את בדקת טוב לפני שהגעת, נכון? אני לא רוצה שתסתבכי."
"רומיאו ויוליה, זה מה שאנחנו."
"אני אוהב אותך..." עוד ועוד אותיות שמתחברות למילים, שמתחברות
למשפטים שהורסים אותי מבפנים, שמזכירים, מחיים ומכאיבים.

אני באמת לא מבינה למה זה קרה לי. למה דווקא אני הייתי צריכה
להתאהב במישהו ממוצא ערבי כשההורים שלי ימניים קיצוניים כל כך?
למה הייתי צריכה לסבול, לברוח ולהסתתר במשך שלוש שנים? ולמה
מאז שהוא נהרג כל המחשבות והתמונות, כל המילים שלנו מסתובבות
לי בראש, לא מניחות לי, שיעזבו אותי כבר!

אבל עוד עשר דקות, רק עוד עשר דקות יתקיים יום השנה למותו של
רומיאו שלי, ואז... רומיאו ויוליה יתאחדו. האיחוד הגדול שכל
העולם מחכה לו מאז ומתמיד, ואז כל המחשבות שלי יעזבו אותי
ויהיה לי שקט.

עוד תשע דקות אני לא אראה יותר את הגג הזה, שאני כבר שנה יושבת
עליו בשביל לברוח מהעולם. עוד שמונה דקות יניחו לי כל האנשים
שחושבים שאוהבים אותי כשהם בעצם הרסו לי את החיים. עוד שמונה
דקות אני ארגיש שוב את מגעו החם ונשיקותיו המתוקות ואת גופו על
גופי...

עוד שבע דקות ייגמר הכאב החד שאני מרגישה בגרון כל הזמן; הכאב
הזה של תחילת הבכי, ואז הדמעות שיורדות באיטיות על לחיי
ומתמזגות עם האוויר בנפילה איטית ואז מתנפצות על הרצפה. עוד שש
דקות ואני אוכל להתאחד איתו ולשאול אותו איך? איך הוא ידע
שסופנו יהיה כמו של רומיאו ויוליה? איך הוא ידע שנוכל להיות
ביחד ובשקט רק במוות שלנו?

עוד חמש דקות אני אפגוש אותו ואשאל אותו איך דווקא באותה
אירוניה מטומטמת האדם היחיד שמת בפיגוע היה ערבי. עוד ארבע
דקות אני אריב עם אלוהים, אם הוא בכלל קיים, ואצעק ואבכה
ואוציא כעסים על כל מה שעשה לי. עוד שלוש דקות אוכל לחבק את
רומיאו שלי בלי לפחד שינדו אותי ממשפחתי, בלי לפחד מכלום!

עוד שתי דקות ויהיה לי כל כך שקט וכל מה שאשמע זה אותו מדבר
אליי ברכות, כמו פעם, כמו בהתחלה... עוד, עוד דקה, ואני אגיד
לו כמה אני אוהבת אותו בלי הפסקה. מעניין איך הוא יגיב לראות
אותי שוב? מה הוא יגיד?

והנה מתחילה לי הרגשה שכבר שכחתי, התרגשות לקראת ההתחלה החדשה,
ויותר בלי מחשבות, בלי תמונות, בלי זכרונות, מילים, משפטים,
בלי הכל, רק הוא ואני. זהו, אני עומדת, הרצפה לא כל כך רחוקה,
רק עוד רגע ואני אהפוך לדמעה. אני אתחיל בכאב שבמוות שלו,
אמשיך במפגש המר עם הצער, אתמזג עם האויר, ולבסוף אתנפץ אל
הרצפה.
אהיה איתך אהובי הנצחי.

ושקט. סוף סוף שקט.