"אוף!!! אני לא יודעת מה לעשות." אמרתי.
"מה קרה?" שאלה דנה.
"את זוכרת את העבודה בהיסטוריה שצריך להגיש ביום ראשון? אין לי
מושג איך אני אעשה אותה, אני צריכה ללכת לספרייה כדי לחפש חומר
והספרייה סגורה בסוף השבוע והיום יום חמישי והיא גם סגורה."
אמרתי בייאוש.
"אני לא יודעת מה להגיד לך." היא אמרה. "אני את העבודה שלי כבר
עשיתי וסיימתי אותה ממזמן, למה את תמיד מחכה לרגע האחרון?!"
באותו יום כבר חשבתי לעצמי שזהו, אין לי מה לעשות ואני אכשל
בהיסטוריה. התייעצתי עם הוריי, אבל הם ענו לי כמו שדנה ענתה
לי: "למה את תמיד מחכה לרגע האחרון?" כך הם ענו לי בזעם
והוסיפו שאם אכשל בהיסטוריה אז לא אוכל לראות טלוויזיה עד
למבחן הקיץ בהיסטוריה. הרי לא אוכל לסבול זאת - טלוויזיה היא
החיים שלי! מה אעשה? ישבתי וחשבתי על בעייתי במשך שעה תמימה
ולבסוף עלה במוחי פיתרון! אכנס לאינטרנט, אולי אמצא שם
משהו...
באינטרנט חיפשתי חומר לעבודה ומצאתי יותר ממה שציפיתי. זה כמו
שספרייה אחת שיכפלה את עצמה למאות של ספריות וירטואליות! זה
היה מדהים, מצאתי תמונות, כתבי עת, מחקרים ואפילו מצאתי מידע
נוסף על כל השחקנים האהובים עליי בטלוויזיה. הייתי מלאת שמחה,
אבל המומה עם זאת! אבא ואימא נכנסו פנימה, לתוך חדרי ושאלו
אותי מה העניינים, אם יש לי קצה של חוט בעניין העבודה. עניתי
להם שאת העבודה סיימתי לפני שעות, ועכשיו אני רק גולשת ונהנית.
הם שמחו שהייתי אחראית למעשיי ומצאתי פיתרון לבעייתי.
אימי, החלה להתלהב מעניין האינטרנט, הראיתי לה עולם חדש. היא
שאלה אותי האם באינטרנט היא תוכל לעבוד, היא הרי סוכנת ביטוח.
עניתי לה בחיוב. אימי ראתה אתרי אינטרנט בנושא שלה ושם הרחבות
על פוליסות, איך עושים ביטוחים, ובקיצור כל מה שסוכן ביטוח
צריך להסביר ללקוח שלו...
אתם בטח שואלים את עצמכם מה עם העבודה שלי? ובכן, הגשתי אותה.
וקיבלתי את הציון הכי גבוה בכיתה... ומה בסך הכל עשיתי?
השתמשתי באינטרנט.