[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברברה מתה
/
ארץ ואשתו מתגרשים

תמיד הוא היה שתלטן, וכשזה הגיע לפוליטיקה הוא היה מכה אותי,
עד שהייתי אומרת שהוא צודק. היו לי סימנים כחולים ולבנים. הוא
היה דופק לי מנורות על הראש, הוא היה מתחרפן - הוא לא היה
אנושי.
לא דיברתי על זה עם אף אחד, תמיד כולם אומרים שצריך לספר, אבל
הם לא יודעים מהחיים שלהם, הם לא היו במצב שלי או במצב של כל
אישה מוכה אחרת. זה יוריד לו את המוניטין. מספיק המוניטין שלו
נמוך, נמוך מדיי, אז שתקתי, כמו כולן. שתקתי כלפי חוץ. מתישהו
הבנתי שאני גם צריכה לשתוק כלפיו,
התחלתי לצייר, בשביל להוציא תסכולים.
אבל שהוא היה בעצבים בגלל התקשורת או בגלל יאסר ערפאת או
אלוהים יודע ממה, לא חסר כאן דברים שיעצבנו אותו, הוא שוב היה
מכה אותי, ולפעמים הוא היה גם הורס לי ציורים. את מספר הציורים
שהצלחתי לשקם כבר הפסקתי לספור, אבל הרוסים יש הרבה. יום אחד
החלטתי להחזיר לו, ככה שהמצב יהיה שווה... הייתי מרביצה לו,
הוא היה מרביץ לי, לפחות היה אקשן, אבל ככה לפחות הוא הפסיק
להרוס לי ציורים, אבל גם ככה הצבעים שהוא קנה לי היו גרועים,
והציורים נהרסו בגלל איזה צבע שנמרח או שלא היה מספיק צבע
לסיים את הציור, אז פשוט זרקנו את אותם ציורים.
שלא תהיה אי הבנה הוא לא היה בעל רע, היו לנו גם זמנים טובים,
אבל בלאו הכי את הדברים הטובים תמיד שוכחים.
אבל כמו אחרי כל תקופה טובה שבאה עלינו, באה תקופה רעה, תקופה
כזו שכל הזמן חשבתי למה בכלל התחתנתי אתו. הפעם התקופה הרעה
נמשכה הרבה. כבר נגמר לי הכוח להחזיר לו, אבל לפחות לא הייתי
לבד. דיברתי עם חברות שלי על זה, איתן לא התביישתי להגיד כמה
מחורבן הוא, למרות שהן העריצו אותו, כמובן. הן היו ימניות, רצו
אותו, את כולו - לא רק חלק. סיפרתי להן עד כמה נמוך הוא מגיע.
זה ידוע, כולם יודעים את זה, חוץ מהחברות שלי - הן חושבות שהוא
בסדר.
אבל יש גם כאלה שלא מתכחשים לעובדות ויודעים עד כמה המצב שלנו
רע.
ובאמת, הוא לא כזה גרוע. אני יודעת שיש לו הרבה עבודה ולחצים
אבל אין לו סיכוי, כולם יודעים את זה אבל אף אחד לא משלים עם
זה. אז בסוף החלטתי שדי, החלטתי לרדת מהארץ ולהתגרש ממנו, גט
לא קיבלתי ממנו.
הוא התעקש לבוא אחריי. הוא לא יכול לחיות לבד, פרסם מודעה:
"ארץ ישראל למכירה"
ועזב, חזר אליי.
עכשיו אנחנו חיים טוב, סלחתי לו כבר מזמן, המקום הזה לא היה
בשבילנו...

ככה מכרנו את המדינה..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
ביצה קשה -
צהובים מבפנים
ולבנים מבחוץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/12/03 12:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברברה מתה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה