הוא תמיד חשב שהוא אלוהים, שכולם בסך הכל מפחדים ממנו, בגלל זה
כולם נרתעים ממנו. כל צרה שפגעה בו, הוא תירץ את זה, בכך שהוא
אלוהים, ובגלל זה, למרות מצבו הירוד, הוא נשאר חזק. אנשים
שפויים יותר יודעים שזה בגלל שיש לו חברה. היא קטנה, אבל מספקת
אותו כמו שהוא מבקש. הוא היה בן 17, היא הייתה בת 9, היא הייתה
יצר של אלוהים. הם היו ביחד שנתיים, היא הייתה נראית שמחה
בחברתו, והוא תמיד נראה חרמן אך אדיש. אף אחד לא ממש ירק
לכיוונם, שניהם היו אנשים שהחברה נידתה אותם, בגלל זה הם ביחד
בהפרש גילאים כזה.
כשמלאו לו 18, היא מתה, בתאונת דרכים כשהוא נהג. הוא לא התאבל
עליה, סתם נעשה יותר חרמן. הרי הוא לא קיבל.
הוא היה צריך כסף, כי היא הפסיקה להביא לו כסף. הוא רצה להיות
קרוב אליה, כך שהתחיל לעבוד בבית קברות שבו עבד כשהוא היה בן
16, אך עזב אחרי שהכיר אותה. הוא היה שוטף גופות והיא הייתה
בלוויה של אחיה, שעות אחדות אחרי שניקה את גופתו. עכשיו הוא
מנקה את הגופה שלה, שעדיין הוא נמצא בתוכה.
שעות אחדות לאחר מכן, המשפחה נכנסה, כל המשפחה, משפחה גדולה,
כולם מפנים את המבט אליו בזלזול כשהוא יושב על יד הצינורות
משפיל מבט לכיוון ידיו שהיו מכוסות בכפפות ורודות שמוכתמות
באלוהים יודע מה.
ההלוויה עברה כ"כ לאט, לשנייה היה נדמה כאילו אכפת לו, אבל כבר
בערב הוא הלך לאסוף מישהי. היה לו כסף משטיפת הגופה של המתה
שלו, אף פעם לא היה לו כסף, אבל היום הוא פינק את עצמו, אסף
זונה יוקרתית.
אבל לפני שהכל נגמר, הוא כבר קיבל מכתב זימון לחקירה. הוא
הואשם באונס קטינה, ענבל לא הייתה קטינה, היא הייתה חכמה,
ההורים שלה סתם דאגו לה יותר מדי. הוא ידע שזה מה שטוב בשבילה,
מישהו חכם, שיתן לה סיבה לחיות. ההורים שלה לא אהבו אותו, הם
לא הסכימו לקשר, אבל כבר בגיל כזה היא ידעה למרוד, כמובן
בהשפעתו. הם עשו חזרות על מה שהיא תגיד ומה שהיא תעשה. היא
הייתה תמימה, הוא כבש אותה, היא הרגישה שהוא אוהב אותה כמו שאף
אחד אחר לא אהב אותה... היא ידעה אותו והוא אותה, אבל הוא לקח
את זה כמו כל דבר, באדישות. היא לא הבינה את זה, אבל הוא יודע
שהוא יכול לעבוד עליה, הרי הוא חכם - הוא אלוהים.
לאותה חקירה הוא לא הגיע, היו לו את העקרונות שלו. אחרי חודש
בדיוק, הגיע אליו עוד זימון והפעם לא רק על אונס, אלא גם על
רצח. אז הוא עשה מה שהוא דיבר עליו כ"כ הרבה זמן, להתאבד. הוא
כל הזמן אמר שאין סיבה לקום בבוקר, הסיבה היחידה שהייתה לו, זה
היה לזיין, ושהוא זכה בקטינה המשובחת ההיא. אחריה, שום דבר לא
היה טוב כמוה. נגמר הטעם הטוב של מה שהיה פעם. הוא שרף את עצמו
והשאיר מכתב למרות שלא היה לו אף אחד. לא סתם מכתב, מכתב
לאלוהים, הוא אמר לו שהוא יודע, שהוא יודע שהוא ניסה לסדר לו
את החיים.