אני צופה ומתכווץ
כשאת נופלת כל פעם מחדש
אם הייתי מסוגל לקשור אותך אלי בחוט
ולראות באפילה גם
כשאת לא רואה דבר
את מטפסת על עצים
מחפשת עוד ענפים לשבור
וליפול איתם כל פעם מחדש
אני שונא את העיניים של תינוק בן יומיים
כשאת לובשת אותן כמו איזו חליפה
ואי אפשר לסבול
עוד רגע של שתיקה
כמה כבר אפשר שאין בך מה שיש בך
את מנפחת עוד בלון
רק כדי לכרוע מתחתיו
וזה שקר וזה סתם, וזה לוקח את כולך
נר קטן שהדלקת
מאיים לכלותך
ותודי כבר שזה נר קטן קטן
אני שונא את העיניים של תינוק בן יומיים
כשאת לובשת אותן כמו איזו חליפה
אני זוכר אותך צוחקת
וצועקת בלי בושה
לפני שעטף אותך השקט
מתוך השקט כל גימגום
נשמע כבר מיותר
את רודפת אחרי מילים - הן לא יקחו אותך משם
כמו לדלג מעל קבצן
אחותי הנפלאה
כשאת נופלת בכל פעם מחדש
אני שונא את העיניים של תינוק בן יומיים
כשאת לובשת אותן כמו איזו חליפה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|