רועי בוסקילה / 2/12/2003 |
אני כמו תמיד עומד במקום,
והעולם מסביב השלים עוד סיבוב.
כבר אמרתי שלך אתן את הכל,
ואת לא ענית, לא רצית ממני כלום.
איך נשבר לי הלב אז... ואיך עבדתי
קשה להדביק את כל הפיסות.
היום שוב הכל רסיסים,
את אפילו לא מודעת.
רק עמדת שם וחייכת
את החיוך הכי יפה מכל החיוכים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|