יושב על החלון, מסתכל על העבר
שולף ממוחו עוד פרט שנקבר
זכרונות ישנים, זכרונות נושנים
זכרונות שלרוב מאחור נשארים
איך היה פעם,
איך הוא השתנה,
איך פתאום כך סתם עברה לה עוד שנה
ההווה נגמר כל רגע, משאיר עוד זכרון
יושב וחושב למה בראו את השעון
דקות שחולפות ושעות נמסות
וכל יום מביא חוויות חדשות
ולא מביט קדימה,
רואה מה שקרה,
איך פתאום כך סתם עברה לה עוד שנה
החיים נמשכים והוא ממשיך לתהות
לא על מה שיבוא אלא על מה שיכול היה לקרות
רק כמה מקרים, רק כמה אירועים
לו רק נהג אחרת כל חייו היו משתנים
וכך הוא גדל
וחושב בדממה
איך פתאום כך סתם עברה לה עוד שנה... |
