ארבל הכרמלי / להט הגעגוע |
אל שפתותיי, כשאת אינך -
זהו הגעגוע המביאך
ישר אל הלב.
כשניפגש בשנית
נתחבק חיש,
את תשימי ידך על לבי
וכובד משקלה יביא ערגה לחזי.
נפזר צחקוקי אוהבים בעיר,
נשיב לציפורים המזמרות בשיר,
נחוש זהב האהבה נמתח מעלינו,
נשלח ידינו איש לרעהו;
אוחז בגופך
ואביא פי אל ראשך,
אנשקך בלהט הגעגוע
וההמשך הרי ידוע...
02/11/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|