|
לילה חשוך מביט אל שדה הקרב
עטוף במרגמות הכאב
הצלול אל פניהם של אנשי הירוק.
חריטת המילים כדורבנות להביים
מסתגרים ולא יוצאים
מסתנוורים מעצמם לא מאמינים.
הכוחות נגמרים
והם מסתערים
מגנים על עצמם
ואחר כך מתים
לא מצליחים להאמין
שבשביל זה המאמץ
לחיות תחת אש
ולמות גם שם.
ויש המסרבים ומתכחשים לעצמם
או שאולי הם פציפיסטים דואגים לנשמתם,
זה לא הפחד זה ההתלהבות להיות שונה
להתבטל ולהנות על חשבון מאמץ האחר.
הכוחות נגמרים
והם מסתערים
מגנים על עצמם
ואחרכך מתים
לא מצליחים להאמין
שבשביל זה המאמץ
לחיות תחת אש
ולמות גם שם.
וכולנו בודדים
ללא מקום מוגן לחיות
ללא מאמצים
שהתבזבזו להם
בלהמשיך ולקוות.
הכוחות נגמרים
והם מסתערים
מגנים על עצמם
ואחרכך מתים
לא מצליחים להאמין
שבשביל זה המאמץ
לחיות תחת אש
ולמות גם שם. |
|
|
החיים הם כמו
העוגיות
המזרחיות של
יוסף עבאדי.
קשים, מתפוררים,
בלי טעם ואתה
חייב לשתות כדי
להעביר את זה.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.