עד כמה אפשר להשקיע? שלא יסתכל עליי, שלא ייגע בי. הרמות אליהן
הגעתי, רמות כעס, רמות צעקה. עד כמה אפשר לצעוק? שלא יתקרב
אליי. עד כמה שאני רוצה, ואני רוצה מאוד, יש גבול ליכולות שלי.
עד כמה אני יכולה לספוג? שלא ינשוף עליי, שלא ייגע בי. כבר קרה
שצעקתי וניסיתי להסביר. שלא יריח אותי. גם הייתי שקטה וניסיתי
להגיע אליו. שלא ילטף אותי. עד שנכנעתי, כבר לא נשארו בי עוד
כוחות. אל תגע בידי, אל תגע בי. אל תאהב אותי עוד. וויתרתי,
גמרתי עם הכל. הלכתי קדימה.  אל תתקרב אליי כי אז תמשוך אותי
אחורה. ואל תסתכל עליי, אל תגע בי.

שלא יתקרב אליי, שלא ייגע בי. תגידו לו שלא. הוא מולכם, הנה,
תפנו אליו. תעזרו לי להגיע. תושיטו יד. עזרו לי. הוא לידכם,
כ"כ קרוב... אני כמו הטיטאניק שטבעה, שאף אחד לא עזר לה. תמסרו
לו את המעיל שלי, שלא יהיה לו קר. שיתכסה בו, שלא יירטב לו
השיער. אמא תמיד אומרת לא לצאת החוצה עם שיער רטוב. עלולים
להתקרר. למה אתם לא עוזרים לי? אני מדברת אליכם! אולי אינכם
שומעים אותי. הוא קרוב כ"כ... אתם בכלל רואים אותי?
שיחזיר לי את הצעיף שלי, נהיה לי קר. צמרמורת. הגשם כבר פסק.
צמרמורת. הקור הגיע. תמסרו לו שהלכתי מכאן. אתם לא רוצים?
תאמרו לו שלא הסכמתם לעזור לי. תאמרו לו שזו אשמתכם ולא אשמתי.
אבל עדיין, שלא יתקרב אליי, שלא ייגע בי.