הרמת את אפך מעט מעל המים
רצית להציץ לבדוק
אם השטח פנוי
ואם הגיע הזמן המתאים המיוחל
לצאת.
נבהלת, כשראית ...
רעש...והמון רב
מהר מאוד הבנת
שבעולם הזה מעתה והלאה
תהיי בלתי נראית.
בדיוק לעברך כעת
כה רבים מביטים
אף לא אחד רואה אותך
או שום דבר אחר
שבאמת חשוב...
את הבאת איתך אהבה בקרומי ידייך
מוות משחרר וללא תנאים בקצה זנבך
והרגשת כוח ונצח, אם חפצים בה
רק בעצם קיומך ושהותך.
אך כולם מסביב היו
עסוקים מדיי בכדי להבחין
בכל שהבאת עימך.
מאוכזבת שחית החוצה מהמים
ונחת על סלע, לא מסוגלת לנוע לבדך.
כי בשביל לקבל מה שאת נותנת
צריך לשאת אותך כל הזמן
את קוראת
איש לא עונה
או מבחין ביופייך
אחד עובר, דורך וקורע קשקש מזנבך
אחר בטעות, בשיערך האינסופי מושך
וכולם לא מביטים
לא עוצרים לרגע
לא נושמים ברצינות.
רק נחנקים בריצה אינסופית
שבה הם בעצמם הם בוחרים,
שאותה על פנייך הם מעדיפים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.