שמתי על עצמי מה שאני תמיד שם עלי - טרינינג אדום
וחולצה סגולה קרועה
אחרי מקלחת קרה ומרעננת.
ויצאתי לרחוב
שנסעתי במכונית
הסנפתי את האוויר הצלול של החורף
הזה שאחרי הגשם הראשון
שלוקח איתו למצולות את כל האבק הסמיך של הקיץ
והקור ליטף את לחיי
עצמתי עיניים
אבל רק לרגע
ואז פקחתי אותם שוב
ואני רואה את העולם
דרכו
אצלי
איך שאני מרגיש.
חניתי באיזה סמטה
ככה שאני לא אקבל איזה דוח משוטרים שומרי חוק
וגם בשביל להתחשב בנכים
למרות שבדרך כלל בשעות כאלה הם לא הכי פעילים
(אלא אם כן יש איזה מקרה חריג - וגם בחריגים צריך להתחשב)
ויצאתי מהאוטו
לקחתי שוב שאחטה מהאוויר שעטף אותי
אוויר לנשימה, לחיים
ואז פזזתי לי בדרכי אל המסיבה
מסיבה זה מקום שבו אנשים מסובין, כלומר ביחד
התאגדו למען מטרה מסויימת
לקחו בית, הביאו אמצעי שינגן מוזיקה, ואיש שיעביר את מה שיש לו
בפנים החוצה למי שבה לסוב ולרקוד
או לשתוק
או להקשיב
או לפנטז
או סתם להרדם...
אמרתי בחיבה שלום לשומר שבכניסה, וגם להיא שהביאה לי את הכרטיס
חייכתי
ושנכנסתי פנימה
המוזיקה התחילה להזיז אותי
התחלתי לאט
ונכנסתי מהר
אבל במקום שהמוזיקה תוציא אותי מעצמי
אל הסביבה, הבנות, הסמים, האשליה
היא חיברה אותי
אל עצמי
אל הטבע
אל הבית
אל העולם
אל הרגש, האמנות, היצירה
- אל עצמי.
וכך, שכולי מזיע, כולי מרקד, כולי רוטט, מתנועע, ומחייך
עשיתי מדיטציה
של ניתוק וחיבור הקיימים ביחד
או יותר נכון
חיבור.
חיבור שמביא חיבור
אבל החיבור הזה - היה חיבור שלי.
אמיתי
משחרר
מעורר
ואחרי כמה זמן שבכלל לא ספרתי
יצאתי החוצה
אל אותו העולם
שאפתי שוב מן האוויר החדש
חייכתי שוב אל השומר בכניסה
ברכתי אותו בברכת לילה טוב
נכנתי את מכוניתי שחנתה בסמטה
ונסעתי עם חיוך גדול הבייתה
כולי חי, כולי ער, כולי אני.
עליתי למעלה
ונכנסתי לפוך לישון
כדי להכבות
לחלום
ולקום ממחר בבוקר, לעוד יום שזורח על גאיה
לעוד יום מלא בחיוכים, עם אוויר חדש, צלול
עוד יום ללמוד, להתפתח
ולממש את עצמי.
על גאיה
|
