New Stage - Go To Main Page

תומר ענבר
/
במורד הדרך

למה תמיד אני חייב להרוס,
להרוס בתוך מה שאני בונה,
שוב פעם נפלתי במורד הדרך
אני אוהב נלחם באני שונא,
עולם האשליות נגד העולם האמיתי
ושוב פעם,
אני נגד עצמי,
כמו תמיד לא הייתי מוכן בזמן,
לעצור את ההתרסקות שיצרתי לעצמי,
לא הייתי מוכן להימלט,
מהאויב ששוכן בתוכי,
שמנסה לתקוף אותי כשאני נגרר במסדרון,
כשאני מובל באזיקים לעבר יומי האחרון,
אלוהים ידע שכבר ויתרתי,
שכבר הפסקתי להאמין,
אולי בגלל שדיממתי,
ואת פניי אני מרכין,
פתאום רסיסים של זהב וכסף
מפלסים את דרכם לעברי מתוך הערפל,
מאירים את דרכי התקווה המחודשת בתוכי,
שנייה אחת לפני שאני נופל,
מרימים את ראשי כלפי מעלה ,
שם בוהק לו הכוכב האחרון,
מעניקים לי פעימה רועמת,
שאומרת ניצחון,
אולי עכשיו בכל זאת אוכל להגיע,
עם עוד טיפה של נשמה,
לעבר הקצה השני של היקום,
שאין בו מלחמה.






היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/12/03 1:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומר ענבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה