עמית ביט / מהלומות חיי |
אני יודעת שכבדים הם, אך בכל זאת
רקוד איתם,
לוש אותן כפלסטלינה חמה,
שחק עימן על גופך וכרוך סביב איברך המקשיח
דחף לקיבתך ואז הוצא אותם מלאי מיצי מרה.
ובבושת פנים תבוא לתת לי אותם חזרה,
ולא אקח.
כי רצוני הוא כשלך
ושתיקתי היא אויב לך
ומה מר גורלך, כי מהלומות חיי
גורל לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|