לבך לא עם גופך ולא עמי....
לבותינו ציוו לאהוב
ואת שכחת זאת.
אהבה כה בוגדנית,
את כל-כך חומקנית,
מד האושר מתבלבל,
לא יודע מתי להסתכל-
האם שגופינו יחדיו
או שמא בשיחנו ממרחק?
בודד אני על סף כוכב,
מסתכל אחורה - זוכר אותך,
מסתכל קדימה - רואה חלל
ולא יודע אם לתת אמון בכלל.
קשור במטפחת על עיניי
באתר חייך הבלתי מוכר,
וכאילו מניח לך להובילני
ואולי לתהום לזרקני.
חושש כבר להתלהב,
אולי הכל בחזקת חולף-
איך אפשר כך להתעלם?
איך אפשר כך להיעלם?
דימית אהבתי לבית כלאך
ורחוק ממני שמת פעמך.
אני את חום לבך מחפש
ואצלך רק הקינאה בראשך.
רוצה קירבתך ללבי
ואת מתעללת בי.
חושבת לבלבל לבך רוצה אני?-
לו רק ידעת שאלייך שבוי לבי.
שבוי אנוכי בידי אהבתי שלי
ואת בזלזול משיבה לי.
דעי כי יש באהבתי למחול
אך אין בנפשי לסבול.
אם לבך נשבר משקר
תני לעשות בך פלא,
אבל, במחילה - לא להצליף ללבי
בעת שתסכולייך בכלל ממי שלא אני.
23/03/01 © |
