[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי חירון
/
למה לצבים יש שיריון

כמו שאתם בוודאי יודעים (ואם לא, זבשכם!), יש חיה משוריינת
כזאת שקוראים לה ארמדיל (או ארמדילו), ופעם הארמדילים היו
בגודל של קרנפים...
מאז הם הצטמקו, לגודל של כדורגל בערך, מה שמעלה בעיה חמורה -
מה יעשו עם כל עודף השיריון שהצטבר?

אז תגידו - הצבים לקחו עליהם את המעמסה, ומאז יש להם שיריון!
אז זהו, שלא!
זה לא כ"כ פשוט...
דובר היונים בזמנו, היה יון מטורלל, בשם שיר (הוא גם היה
הומו), והוא הודיע ברוב פאר שהיונים ייקחו על עצמם את המעמסה,
ויישאו את השיריונות העודפים.
הדבר עורר מחאה חריפה בקרב היונים, שטענו שהן לא יצליחו לעוף
עם כל המשקל העודף.
אז עשה שיר מעשה - ולקח את כל השיריונות העודפים, וניסה לעוף
איתם מראש התאומים (אז הם עוד היו).

כמובן שהוא נפל יותר מהר מבגדים של זונה בחדר אפל, ומת מיד.
זה הזמן לציין, שלשיר שלנו היה חבר (אם אתם יודעים למה אני
מתכוון) שקראו לו צביקה - דובר הצבים, ואלוף עולם החיות
בריצה.
צביקה שהיה כ"כ מבואס ממותו של "חברו" החליט להקריב את מהירותם
הבלתי-אנושית (ובלתי חייתית) של הצבים כדי לשאת את השיריונות
העודפים, ומאז לצבים יש שיריון, שקוראים לו גם על שם המנוח -
שיר-יון.

ובפרק הבא ילדים, תשמעו מדוע לסבתא יש גלגלים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גיליתי את
משמעות החיים:
משמעות החיים
היא כל מה שאני
עושה עם החיים
שלי אחרי
שגיליתי שאין
להם משמעות!


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/03 13:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי חירון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה