הוא נולד בתוך כלוב על כר חול רך נעים
הוא ינק מאמו, שערה ככרית
שתי ידיים אחזו בו וצחוק ילדים
נוף חולף בחלון המכונית
הוא גדל במהירות חי חיים די שלווים
חום הבית בסתיו, דשא קר באביב
חברים ברחוב, ילדים מפנקים
ומפל אהבה מסביב
יום אחד הוא חזר כמו בכל יום בהיר
את הדלת שרט אך הוריו לא ענו
הריחות שאהב כבר היו רחוקים
וקולות הילדים נעלמו
הוא נותר לבדו משוטט ברחובות
הוא חיטט בפחים התחנן לזרים
בעיניו החומות ים עמוק של עצבות
בשערו רסיסי הגלים
הוא נדרס לבסוף ברחוב לא סואן
הוא נזרק לאשפה עם קליפות של בוטנים
רק תמונה עוד תלויה באלבום ילדותי
בה כלבי ואני חבוקים |