|
נכתב בתקופה השניה
אורות העיר הגדולה
הוכיחו עד כמה היא אפילה
ראיתי בה כל כך הרבה שנאה
דם העין
שתן הנשמה
שקט שורר בלהבה
היכן התנפצה אותה דמעה אדומה
ומה מצית את אור הכאב
חסר לי אותו ינשוף או זאב
והצל נשאר ברחובות הצרים
בעיר פרפרים לא קיימים
רק בסימטאות פגרים
צלילי מוזיקה מהאדמה בוקעים
ובעיר הפסקות חשמל
הן מוות נוראי בייסורים |
|
|
אני רוצה
להבהיר, אני לא
צוחק על השואה
כדי לזעזע,
לעורר מודעות או
לגרור תגובות.
אני צוחק על
השואה כי השואה
זה מצחיק.
חרגול פונה
להמונים מהמרפסת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.