דיקלה סיני / עת רקדה |
עת רקדה
חוללה חלום
חוללה עצמה.
היתה נעה בחלל
בחופש, ברעם...
באכזריות כובשת.
היתה מתערטלת
ללא מבוכה
מתערטלת מתוך הערפול
של עצמה,
מסירה כל עלטה.
כל גופה קרן אור
היתה רוקדת, אובדת
מ ס ת ח ר ר ת
והריקוד כקסם בגופה,
מחייה עת ממית הוויתה.
וידעה,
ידעה לברוח איתו
לברוח מתוכו...
עת רקדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|