אני רוצה לצעוק!
זעקה וברחה משם בתיסכול
משאירה אחריה
זר של קוצים שקיבלה ממנו
צריבה ואדמומיות
מסטירה בפנים
ועדר של עננים לבנים בהול

אני לא מסוכסכת עם עצמי!
זר של קוצים בשבילי...
זר יפה לפתיים,
מדממים נצחיים.

הקוצים נכנסו עמוק,
קוצים לא כמלים, לא נובלים
ואותם הוא כבר בחזרה
לא יכול למשוך
על אף אחד עוד לא תסמוך
זורמים כבר בוורידים
נשאר רק לחתוך

אני לא מסוכסכת עם עצמי!
זר של קוצים בשבילי...
זר יפה לפתיים,
מדממים נצחיים.

מה זה מפרפר שם?
זה נראה מסכן ועלוב
זה לא יפה להיות כ"כ עצוב
זה הכבוד העצמי שלי
שעומד לטבוע, למות.
זה השקט, חוסר התגובה שלי
שעומדים לצוף.

אני לא מסוכסכת עם עצמי!
זר של קוצים בשבילי...
זר יפה לפתיים,
מדממים נצחיים.

מראות על קיר התחושות
אין דמות, לב סגור.
מזה בדיוק התחבאה ונסגרה
זה מה שלא להיות היה אמור
כנראה שאושר זה אסור
כנראה שנלך לים
שילחש לך מה שלי אין אומץ להגיד:

אתה קוצים, הוא זה שאני רוצה לאהוב
אתה משגע אותי, תפסיק לעמוד כל כך קרוב,
קח צעד אחורה
שלא תשמע איך שוב אני
בלבי יורה
ומטפטף וזורם כל הארס מתוכו,
אתה שומר למזכרת בצינצנת עם תווית:
"האהבה מתה פה".