כל מה ששינה לך זה מראה חיצוני בשביל להחליט שאתה לא מכיר אותי
מספיק, חיפשת דרך לצאת מזה בקלות והנה הצלחת. מה אני אגיד שוב
אכזבת בענק. אחרי הכל אתה היית זה שבחודש האחרון רצה שאני
אעבור איתו לארח לו חברה, אתה זה שדיבר על סגירת מעגל ביום
כיפור, אתה דאגת שאני לא אשכח, הזכרת לי לפחות פעם אחת בשבוע
בחודש האחרון.
ועכשיו אתה מתחמק, כמו שהתחמקת מכל דבר אחר בחייך, או לפחות
בכמה שנים שאני מכירה אותך. בהתחלה זה היה מהחברה שלך, שרון,
בגללי. יותר מאוחר זה היה ממני בגלל יעלי. מיעלי אני לא יודעת
למה ברחת, אבל אני יכולה להבין את הסיבה שעומדת מאחורי זה.
ועכשיו שוב אתה בורח ממני, אתה זורק לי משפטים כמו שאני חיה
חיים כפולים, שאני תלותית. פעם הקשבת לעצמך?
ועכשיו עזבתי בכעס, בלי חיבוק, בלי נשיקה. כל מה שהיה בנינו
פעם נעלם, בגלל משפט עלוב אחד שאמרת, בגלל שאתה לא סגור על
עצמך. בגלל שאתה שוב בורח מהכל. תפסיק לצאת בהצהרות שאתה לא
יודע מה עומד מאחוריהן, או כאלה שאתה לא תצליח לקיים בסופו של
דבר.
אתה לא מכיר אותי פתאום רק בגלל מה שלבשתי באותו לילה, זו גם
הסיבה שאני חיה חיים כפולים? אני לא השתנתי, אני אותה הילה
שהכרת לפני 4 שנים או בחצי שנה האחרונה. רק המעטפת שונה.
תלותית אתה לא יכול להגיד שאני, להיפך אני בכלל לא, לא עכשיו
לפחות, אני כרגע נהנת מהחיים, לא שמת לב שאני קופצת מאחד לשני,
יוצאת מבלה ולא תקועה על משהו אחד, אני השתנתי, חבל שאתה לא
רואה את זה ורק שופט אותי על פי צורת הלבוש שלי בלילה אחד
ומסכן שראית אותי. או שמא זה היה החבר הזה שלך שהיה איתך ופשוט
התניע אותך להגיד לי את כל הדברים האלה, אבל אני בספק כי זה לא
אתה.
כמו שאמרתי לך הערב, אני לא כועסת, פשוט מתעלמת ונעלמת. אתה
רוצה שאני אצא לך מהחיים, הדרך מכאן קלה, כבר יצאתי מהם לכמה
שנים לא נתקלנו אחד בשני, אני לא אגיד שלא חסרת לי, אני לא
אגיד שלא עברתי ליד הבית שלך וקיוויתי שבדיוק תעבור שם. זה
קרה. אבל לא היית שם, למה הייתי צריכה לפגוש אותך סתם ככה
במקרה באיזשהו יום ולהחליף איתך טלפונים?!
אבל אני מניחה שככה אתה, ככל שאתה מתקרב אתה פשוט פוחד ובורח.
אני לא לוחצת עלייך, אבל אני רק רוצה שתחליט מה אתה רוצה. שלא
תזרוק תוכניות באויר ושוב תעלם מחיי. אין לי כוחות להתמודד עם
זה עכשיו.