נוטרימנטום ספיריטוס / דאוס אקס |
נמהלות בחלום...
ושריקת הרוח,
אופפת צחוק...
נשכחתי.
אני יושב, בשיכול רגליים,
מביט מלמעלה על כארון.
היכן קרקעיתו של הסטיכס מתחילה?
היכן השחור נגמר?
היכלי אוורנוס כוסו בערפל...
עיני נעצמות.
אני עייף.
מכונת רצון האלוהים החלידה.
השקיעה...
אינה קרה כשם שהייתה.
ואולי,
אלו רק הלהבות,
המרצדות,
בשדות אליזיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|