'אין אהבה כאהבת המשורר את שיריו,
האסיר הנמלט את רגליו,
והמאונן את ידו הימנית':
"אמנות, אמנותי
אין כמותך ואין כמותי
סרנדה לך אשיר
בקול בריטון עשיר:
מה יפית, אמנותי, לא ראוי לך העולם
את כדוגמנית צמרת, המבנה פשוט מושלם
דימוייך זוג גבעות, והמסר נעלה
ואם את האלוהים, אני כלל לא אתפלא
סיפורייך עופרים, הפואנטה גאונית
גם אפשר, אם מתעקשים, אותך לקרוא אחורנית
כבר בגן היית מוכשרת עד מאוד, אני זוכר
איש אותך לא יבלבל בסוג ביטוי נחות אחר"
אך ברגע של פיכחות (כך טוענים המבינים)
התחוור לי במפתיע: את ממש על הפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.