|
שיר שכתבתי לידיד מאד טוב שלי שהתגייס לצה"ל
השיר מדבר על מהות המשפחה וחשיבות הקרבה והבית,
והחום שכולנו מכירים במקום זה או אחר.
שווה לקרוא! השיר מיועד להלחנה, ועם קצת מזל זה יקרה אולי
בקרוב
אשמח להערות הארות ושאר מיני ירקות :)
אין בעולם מקום שיהיה מספיק קרוב
שהמראה שלו יהיה כל כך מוכר וטוב
במקומות רבים עוד פסעתי בדרך
והבנתי שלכל הדרכים אין כלל ערך
כי כל הדרכים מובילות הביתה
אל השמש הדשא והציפורים
כל השבילים מובילים רק הביתה
אל אח אחות כלב וגם הורים
לא משנה לאן תפנה ילד
לבסוף תגיע לנקודה אחרונה
כי לאן שלא תסתכל ילד
הבית תמיד יחכה שם, מעבר לפינה
כי הגיע הזמן שנתבגר
והגיע הזמן שתתגבר
על עוד מדרגה ומכשול שבערך
ניצב לו בצד או באמצע הדרך
אז יום אחד תבין שאני פה איתך
מחבק ובוכה כי כואב בשבילך
אך החיים יפים ויש בהם גם שמחה
ותמיד תזכור שיש לך חברים, ומשפחה |
|
|
-מסלגן?
-לא.
-ביישן?
-כן.
-אהה! עוד
ביישן!! בוא,
תיכנס...
אלפי אנשים מתים
כל יום בבמה, כי
הם התביישו לבקש
ממישהו שלא
יסלגן לידם.
אל תתבייש לבקש:
"לידי לא
מסלגנים!"
מוגש באדיבות
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.