היא נרדמת בזרועותיי מלאה
במתת גופי שלתאוותה נכנע,
אני קם מהמיטה, שם דיסק שיתנגן-
טום ג'ונס בקולו את הדממה ממלא.
אני מביט עליה בשינתה,
על פניה נסוכות השלווה,
על גופה הרפוי,
על חיוכה החבוי.
עוד יום של אהבה חלף
והצטבר בכף הזכות של המאזן
בין ימים של ריקנות
לימים של אהבה עם מהות.
ככה, ראוי לאדם באשר הנו
שילך וישכב על יצועו
ליד אהובתו
עד למחרתו.
שוכב אדם ליד אהובתו
ושוקע אל תוך חלומו,
בחלום נסיכה קסומה
דוהרת על סוסה,
אל נווה-מדבר בו הוא נמצא,
כי רק אותו רוצה היא לעצמה.
היא מביטה עליו בשנתו,
על פניו נסוכה שלוות נפשו,
גופו רפוי,
חיוכו חבוי.
היא מסירה כותנתה,
מפשקת רגליה ומעליו באה.
כרוכבת מיומנת
לשירות החולם מתייצבת,
במגע קסום,
שאולי עשתה עליו פטנט רשום,
מזקירה לנם
איבר שלא נדם,
מחדירתו לפותה באיטיות
ומתחילה לנוע מעליו בקלילות.
רק קול גניחותיה מפר הדממה,
מקיץ החולם מחלום שהיה
אל מציאות חיה
עם אישה מסעירה
שעוד יום של אהבה בעשייה
גורמת להתחיל באביונה...
ולא בחלום!
11/02/03 © |
