[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף הופיין
/
מדע בדיוני בעברית

א.
ספינת הסיור "יהושע בן-נון" חצתה את המרחב השחור והדומם בין
מאדים לכוכב חמה. לפתע הופיעו מאחוריה שלוש לוחמות מדגם
"טיראן" והחלו לירות לעברה פצצות פוטונים שהאירו את האפלה
בזוהר כתום. הפצצות פגעו בגוף הספינה, שתיים נבלעות במגן
האנרגיה שלה ואחת פוגעת בצידה הימני ומבעירה בה חור שחור
ומפויח.
ה"בן-נון" הסתובבה שמאלה על צירה עד שפנתה אל מול שלוש הלוחמות
הקטנות ממנה, והחלה משייטת באיטיות לעברן. כאשר היתה בטווח
מתאים, תוך כדי שהיא חוטפת מטח נוסף של פצצות פוטונים כתומות,
שיחררה הסיירת שלוש קרניים תכולות, כל אחת פוגעת בלוחמת והופכת
אותה לכדור אש בוהק. "יהושע בן-נון" פרצה מצידו השני של מסך
האש וצבירי המתכת המעופפת, והמשיכה בכיוון ההפוך.
מפקד הסיירת, רס"ן יועזר תיבון, הורה על דיווח בקשר ושינוי
מסלול. הסיירת פנתה חזרה למאדים, לנחיתה בבסיס בח"א 9860,
"מחנה אדום". ההתייצבות בתחנת החלל החדשה "ירושלים 3" תדחה
בינתיים. עכשיו צריך להגיע לחימוש.

ב.
רוח חמה פילחה את הנוף המדברי, נושאת עמה גלים של חול צורב.
המאהל ישב לו בודד בין הגבעות הנמוכות. חוץ מעדר הכבשים הקטן
וכמה גמלים, לא נראתה בו נפש חיה.
השלושה הגיעו מכיוון מזרח, ולפני שטיפסו על הגבעה האחרונה לפני
המחנה עצרו, ובלחיצת כפתור על שרוול חליפתם הכסופה, הלבישו
עצמם בגלימות וברדסים עשויים בד שחור וכבד, שעל פי המידע שהיה
בידם, היו הלבוש הנפוץ בחלק זה של כוכב הלכת.
וכך, לבושים כנוודי מדבר מקומיים, התקדמו השלושה אל כיוון
המאהל. כשהגיעו אל האוהל המרכזי נעמדו מול פתח הכניסה המתבדר
ברוח. הם חיכו.
מתוך האוהל יצא אדם, גם הוא לבוש גלימות כהות, בעל זקן ארוך
ולבן, וארשת פניו מלאה פלא.
אחד מהשלושה סקר את האדם שעמד מולם במהירות, וסימן לדמות שעמדה
במרכז. הדמות המרכזית פנתה אל האדם המתפלא, ובשימוש במתרגם
האלקטרוני שהיה מושתל בגרונה, שאלה, "אברם?"
פניו של האיש החוירו, והוא ענה בקול ניחר, "הנני."
השלושה הורידו את ברדסיהם וחשפו פנים ארוכות, כסופות ועיניים
מלוכסנות, כהות וחסרות אישונים.
"הגענו," אמר האמצעי.
האיש הכניס את שלושת המבקרים אל ביתו וסגר מאחוריו את כנף
האוהל.

ג.
רבין התישב במיטתו. הוא משך מעליו את השמיכה והדליק את
הטלויזיה.
"זה הוא?", שאל את האחות.
"מה, עוד לא ראית את החולרע הקטן?", היא שאלה וניתקה מזרועו את
צינורית העירוי. יצחק רבין הביט בצעיר אשר חייך למצלמות שבאולם
בית המשפט. הוא נאנח לעצמו, ירד מהמיטה והכניס את כפות רגליו
לתוך הכפכפים. בצעדים קטנים וזהירים חצה את החדר.
"נו, איך אנחנו מרגישים היום, אדוני ראש הממשלה? קצת יותר
טוב?", שאלה האחות, מחייכת ומותחת סדין חדש על המיטה.
רבין צחק, "ב-73', היה יותר גרוע", אמר וסגר מאחוריו את דלת
השירותים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני הולך
הביתההההההה..
אני והגיטרטהה"

מוקי סוגר דוכן
ורץ להתחבר לבמה
חדשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/03 3:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף הופיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה