[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צרי בריקנר
/
הישראלי

אלימלך נשם כבדות. עיניו נסגרו ופעימות ליבו נחסרו מדקה לדקה.
הוא שכב במיטתו, מוקף בחום ואהבה ממשפחתו ענפת הצאצאים, רועד
מפגישתו עם אימת הבורא. יוסי בנו הבכור, הצטופף סביבו, שומע את
צוואתו המילולית האחרונה, בדמעות חנוקות. "יוסי, אני הולך
לראות את אלוהים... תשמור על הירושה, הבית, המשפחה, האישה,
הפילגש..."
-"כן, אבא" ענה יוסי, חנוק.
-"עכשיו זמני קרב...ותפסיק לבכות, מה אתה, תינוק?"
-"אני יודע אבא, לא אבא..."
-"להתראות בני" אמר אלימלך, נשק לבנו את נשיקתו האחרונה,
והפסיק לנשום בפעם האחרונה. ליבו נדם.
"ואל תשכח ת'ברזים מטורקיה, או שאני אחזור מן המתים רק כדי
להחטיף לך!" זעק לפתע ונדם סופית.
"הוא הלך לחלוטין... בואו..." אמר יוסי, בוכה קמעה.




גבריאל הוא המלאך הקפדן ביותר בשמים. ניירותיו מסודרים, משרדו
נקי ללא רבב, חסר אבק. עשרות פקידים מתחתיו ואל אחד מעליו. בכל
יום ובכל לילה נפקדים מיליונים, אשר איגדו חייהם כך או כך,
והוא ופקידיו שופטים וממיינים כל נמול וכל נפטר ונפתר, ע"פ
חייו וחטאותיו, לדרכו האחרונה, לעולם הבא.
"מר זינגלשטיין" אמר גבריאל לזקן הממשמש ובא לעברו, "אני רואה
שיש לך רזומה מעניינת. ע"וד פליט שואה, שיקרת פה ושם, קורה.
אני נותן לך פרמיט המקנה לך המשך מוות נעים בגן עדן."
-"רוב תודות, אדוני" ענה הע"וד, מאושר, וכך עלה השמיימה לקיים
סעודת לוויתן מדיום-רייר. לאחריו עלה כוכב הפופ הנודע לו,
מייקל ג'קסון, עם חולצה מרופטת וג'ינס.
"מיקי" אמר גבריאל, הניף משקפיו אל קורות חיי הזמר והנהן.
"תשמע, אתה תרמת לילדים רעבים הרבה מאוד כסף, אבל פדופיליה זו
נקודת הנפילה שלך. אנחנו לא נותנים לסוטי מין פילנתרופים להכנס
לשערי מקום מנוחת העולמים. אני מצטער להודיע לך, אבל אתה מוצב
בגיהנום חביבי. למרות הכל, אפשר ממך חתימה? הבת שלי מעריצה
אותך..."
-"No problems" ענה מייקל וחתם לגבריאל על פיסת נייר קטנה,
ונפל מטה מטה לגיהנום.
"הפסקת סוליטר!" הכריז מטטרון, השרף הראשי לה', וכל העובדים
והשרפים הלכו לעמדותיהם ושחקו במשחקיהם ברוגע.




"קריאה אחרונה לאלימלך ג.!" נקראה הקריאה במנהרה מלאת האור.
אלימלך נתקע בדיוטי-פרי של הנהר הגדול, מוסיף חבילות L&M
ומאלבורו פה ושם.
-"מה הבעיה?" נהם אלימלך.
-"אדוני, המשפט שלך עומד להתחיל" אמרה המלאכית שיפרה, הסדרנית
במקום.
-"לא נורא, מה בוער?"
-"הגורל הנצחי שלך..."
-"בסדר גם הוא יכול לחכות!
-"אדוני, אנא ממך, לפחות תמהר..."
-"סליחה... ככה רק צפונים מדברים!"
-"אני הגעתי מהמקור מדימונה..."
-"קורה."
-"בכל מקרה, אנא ממך, מהר!" התייפחה בלחץ עילאי.
-"אוף...טוב... בסדר..." נכנע אלימלך ורץ למשפטו באיטיות רבה,
פותח את דלתו של גבריאל, מפצח גרעינים ומותיר שללם על רצפת
העננים, נכנס לו בשאננות למשרד השרף.
"שלומות! שב נא, אדוני" חייך גבריאל באדיבות, מציע לו לשבת.
אלימלך מתיישב, נאנח, מגרד באוזנו השמאלית ולבסוף עונה- "תגיד,
בכמה אתה מוכר לי את הכנפיים שלך?"
-"אדוני! אינני מוכר כנפיי!" עלץ גבריאל, ומשנסתיים צחוקו
האלגנטי המשיך בדבריו- "אני אביט בקורות חייך עכשיו" קבע והביט
בקפדנות ייקית על הרזומה הנודעת, הנהן והזעיף פניו. "אדוני!
אני מצטער להודיע לך, אך אני מביט ורואה כאן דברים נוראים
ומחפירים! חייך מלאי חטא לחלוטין!"
-"איפה חטא? מי חטא?"
-"אדוני! חוסר כבוד בוטה אל נשים, כגון שריקה כנגדן ותפיסת
עכוזן על בסיס יומי, זהו חטא בל יתואר!"
-"מה, הפריחות?" צחקק אלימלך, "זה... סתם קטע..."
-"וגניבות המכשירים הסלולריים הארציים ומעות חברי כיתתך?"
-"חוואל... אתה יודע איך זה..."
-"לא, אני לא."
-"טוב..." שרק.
-"כרצונך. בכל מקרה, לאור זו וזאת, אני נאלץ לנדות אותך לנצח
של סבל בגיהנום."
אלימלך השתתק, הזעיף פניו מהר וזעק.
"מה גיהנום? אתה עכשיו נותן לי טרמפרמיט לגן עדן!"
-"אדוני. פרמיט הוא דבר שעליך היה לעבוד כל חייך בשבילו,
ולהיות, בן אדם כדי לזכות בו!"
-"הופה הופה, תפסיק את ההתלהבות הזאתי. עכשיו, אתה לוקח אותי
לגן עדן!"
-"אינך יכול ללכת לנצח הנ"ל, קבוע לך גורל אחר."
-"אכפת לי מזה? אתה חושב שאתה מתעסק עם מישהו? יש לי 15 אחים
שיהיו בריאים כולם בגן עדן... ואם אתה לא מכניס אותי
עכשיו..."
-"אוף" נתייפח גבריאל "ניתן לה' יתברך שמו להחליט."
-"תביא את ה-האשם הזה... למה מי הוא?"
-"אלוהים."
-"גם כן..."

אלוהים ישב במרומי כסאו. גבריאל נזדמן אליו, משתחווה אפיים,
מתפלל, ומספר לו את סיפורו. אלוהים משיב בהנהון, מסמן באצבעו
לאלימלך שיכנס להיכלו. השרפים צורחים את התפילה הקבועה "קדוש
קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו" ואלימלך שר שרית חדד
בקול גדול, לעומתם. הכל נותנים בו מבט, והוא מפסיק הזמר.
"בשם סבי אבי..." מתקרא, "מה עכשיו?"
מטטרון משיב לו בקרירות- "אני אדבר בשם אלוקים. מצוותו היא
שתסבול בגיהנום כראוי לחטאותיך"
-"לא רוצה!"
-"אתה חייב, אדוני"
-"לא בראש שלי..."
-"מדוע זאת?"
-"אני רוצה לגן עדן! מיד!"
-"זה לא היום-הולדת שלך"
-"לא נורא, אני רוצה, זה מה שחשוב! תנו לי להכנס!" צעק, הפך
שולחנות, חרחר ריב עם מס' שרפים וכרובים.
-"אנא! הפסק!" ביקשו, ניסו לשדלו להפסיק.
-"לא רוצה! עכשיו, תנו, לי להכנס!"
דממה נתחוורה לה פתאום. אלוהה יעקב ניוועץ עם יועציו. החליט
החלטתו- "טוב, לך לגן עדן, תעזוב אותנו בשקט, ישראלי!" צעק
מטטרון.
אלימלך חייך. "סופסוף" שרק, והלך לתומו.
הוא ניצח בקרב האחרון שעליו לא היה לנהל, ושוב קיבל, את מה
שרצה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פיקצ'ו מכת
טימטום! קח לו
את הכסף!!

המפיקים של
פוקימון


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/03 18:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צרי בריקנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה